במקום מכוניות הליכות רגליות
ערים בכל רחבי העולם בוחרות בכיוון חדש – פחות מכוניות, יותר הולכי רגל ורוכבי אופניים. מחקרים מעידים על כך שבכל מה שקשור להתניידות בעיר השינוי הזה הוא לא רק הכרחי, אלא גם מועיל. מסתבר שמה שטוב יותר לסביבה, טוב יותר לעסקים וכך כולם מרווחים.                     

מצביעים ברגליים
את המשבר הכלכלי שהכה בארצות הברית בשנת 2008 אפשר היה לראות בעיניים. חנויות נסגרו, משרדים התרוקנו, ושלטי להשכרה נתלו והציצו מכל חלון. אלא שזמן קצר לאחר המפולת, הגיע התיקון הדרוש והכלכלה החלה להשתקם. ברם ההתאוששות לא הייתה זהה בכל מקום. היו מקומות שהתאוששו מהר יותר, והיו מקומות שהתאוששו לאט יותר. היכן העסקים פרחו במהירות רבה יותר?
מחקר שבוצע במכון לחקר הנדל"ן באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בדק מאות אזורים ברחבי ארצות הברית. מהמחקר עלה כי העסקים שפרחו במהירות הרבה ביותר היו במקומות שמזמינים הליכה ברגל, כלומר במקומות שבהם המגורים, החנויות והמשרדים נמצאים במרחק הליכה זה מזה. במקומות הללו התבצעה רוב הפעילות הכלכלית, בעוד שבאזורים שתוכננו לנסיעה ברכב פרטי הפעילות הכלכלית הייתה מצומצמת יותר.

 

הרחובות ממריאים
המכונית שינתה את רחובות הערים. רחובות תוכננו מחדש כדי לענות על הצורך הגובר בחנייה וכדי להעביר כמה שיותר מכוניות, מתוך מחשבה שהנהגים הם אלו שמתמרצים את הפעילות הכלכלית המקומית יותר מכל אוכלוסייה אחרת. אלא שבשנים האחרונות חלה מהפכה בהתניידות העירונית, ורחובות הערים שוב עומדים בפני שינוי אדיר. זיהום האוויר ממכוניות פוגע באיכות החיים בערים והוא אחד
הגורמים העיקריים למשבר האקלים. ערים שרוצות להיות ירוקות, ששואפות לפיתוח בר קיימא, מוציאות את המכוניות ממרכזי הערים.
בשנות ה-60, כשהוחלט לסגור את מרכז העיר קופנהגן למכוניות, זו הייתה החלטה פורצת דרך. לאורך השנים התברר שהפרקטיקה הזו הוכיחה את עצמה, והיא הפכה למודל לחיקוי בערים רבות. למשל, בניו יורק סגרו למכוניות את אזור ה"טיימס סקוור"  תחילה באופן זמני, ואחר כך באופן קבוע. בסקרים שנערכו במקום 93% מהנשאלים הביעו שביעות רצון מהשינוי. גם פריז התייצבה בחזית המהפכה, ומדי חודש שדרות ה"שאנז אליזה" נסגרות לתנועת מכוניות, בכדי לעשות מקום לרוכבי אופניים והולכי רגל. כך גם ברצלונה מובילה את השינוי בשנת 2018 היא הפכה כ-5,000 מ"ר של שטח שיועד למכוניות למדרכות, נתיבי אופניים ושטחים ירוקים, וכך היא זכתה בתואר "בירת
(European Capital of Urban Mobility) ההתניידות העירונית" של האיחוד האירופי.

 

ירוק יותר מכניס יותר
גם במדריד יושמה תכנית לסגירת מרכז העיר לתנועת מכוניות. החששות של בעלי העסקים מפני ירידה בפדיון התבדו. התברר כי הולכי הרגל, רוכבי האופניים והמשתמשים בתחבורה ציבורית הוציאו לא פחות כסף מאשר נהגי המכוניות. למעשה, הפדיון שנרשם במרכז מדריד לאחר יישום התכנית היה גבוה ב-9.5% מאשר לפני כן. השינוי במרחב העירוני לא רק היה טוב יותר לסביבה, אלא שהוא גם היה טוב יותר לעסקים.
"TFL"העלה ממצאים דומים, מחקר שנערך על ידי רשות התחבורה של לונדון במקומות ששינו את פניהם כדי לעודד הליכה ברגל, מספר הולכי הרגל הוכפל וזמן השהייה שלהם במרחב הציבורי גדל פי שלושה. ברחובות מסחריים ששודרגו נרשמה עלייה בפדיון של עד 17% כתוצאה מהעלייה במספר הולכי הרגל. כשחילקו את משתמשי הדרך לשתי קבוצות – אלו שמתניידים באמצעות מכונית ואלו שמתניידים
באמצעים אחרים, התוצאות היו חד משמעיות. ההוצאות של אנשים נטולי מכונית בעסקים מקומיים היו גבוהות ב-40% יותר מאשר של אנשים עם מכוניות. גם כאשר מבטלים מקומות חנייה, העסקים מרווחים יותר. בטורונטו נסלל נתיב אופניים חדש על חשבון 136 מקומות חנייה. מה שנראה לבעלי העסקים כאתגר גדול התברר כהזדמנות פז, יותר לקוחות נכנסו לחנויות, והם גם חזרו לבקר לעתים קרובות יותר. הפדיון עלה, ומספר החנויות שעמדו ריקות לא השתנה. התברר שנתיב האופניים לא פגע בעסקים, אלא להפך – רוכבי האופניים הגיבו לסלילת הנתיב עבורם והגיעו הרבה יותר מבעבר. הם גם אלו שהוציאו יותר כסף מבעבר.

 

שינוי כיוון
אם בעבר הרכב הפרטי נחשב למאיץ העיקרי של הכלכלה המקומית, היום ברור שמכוניות לא בהכרח עוזרות לעסקים. לא זו בלבד שהמכוניות מתדלקות את משבר האקלים, אלא שהן תורמות פחות לכלכלה המקומית מאשר אמצעי תחבורה אלטרנטיביים.
השינוי מלווה בחששות מובנים של התושבים, כמו גם של בעלי העסקים. אלא שבמבחן התוצאה, השינוי הזה הוא לא רק הכרחי, אלא גם כדאי. כאשר מעודדים הליכה ברגל, כאשר סוגרים אזורים בפני מכוניות, וכאשר הופכים מקומות חנייה לנתיבי אופניים – כולם מרוויחים. מסתבר שמה שטוב לסביבה, טוב גם לעסקים.