הם מהווים 2.5 מיליארד מתושבי הכדור, המבוגרים שביניהם כבר נכנסו לשוק העבודה והצעירים שביניהם עוד מנסים לסיים את התיכון כשמגפות ומלחמות ממשיכות להפריע להם בדרך. כלכלנים צופים להם עתיד כלכלי מזהיר, אבל הרבה מהם כלל לא מאמינים בדבר הזה שנקרא "עבודה". הם מוגדרים כ"דור הבודד" אבל הם מחוברים 24/7, הם עצמאיים אבל לא מוציאים רישיון נהיגה. מי ומה הם בני דור ה-Z וכיצד העיר נערכת לקראתם?

דור ה-Z כולל אנשים שנולדו בין שנת 1995 לשנת 2010 (בני  14-29 כיום), והדבר המרכזי שמאפיין אותם הוא החיים הדיגיטליים שלהם. הם נולדו אחרי שהמציאו את האינטרנט, אחרי שאפל ונטפליקס נוסדו, והתבגרו כשפייסבוק כבר יצאה מהאופנה. זה הדור הראשון שגדל באמת בעידן הדיגיטלי.

לאחר שגדלו עם טכנולוגיה בהישג ידם, הם בעלי שליטה דיגיטלית מולדת ונשענים במידה רבה על פלטפורמות דיגיטליות לתקשורת, למידה ובידור. מגפת הקורונה אף חיזקה את המגמה כששלחה אותם ללמוד בזום והפכה את מרבית התקשורת לתקשורת און-ליין.

המחוברות הדיגיטלית, התפתחות האינטרנט ומהפכת המידע, הפכו אותם לעצמאיים, לאוטו-דידקטיים וליצורים סתגלתניים המסוגלים להתמודד בקלות יחסית עם מציאות משתנה ועם התפתחויות טכנולוגיות. כששואלים אותם על לימודים ועבודה, הנושאים המרכזיים שאמורים להעסיק את בני הגילאים הללו, מוצאים שזה לא מאוד מעניין אותם.

במהלך שנת 2023 ערכה חברת fiverr סקר, ובו 40% מהמשיבים ענו כי הם לא חושבים שתואר מאוניברסיטה נדרש בכדי לפתח קריירה מצליחה, ו-40% מהמשיבים מעדיפים לעבוד כפרילנסרים או עצמאיים במקום כשכירים. במקום לעבוד בפורמט הישן של 9 בבוקר עד 18 בערב, הם מעדיפים לעבודה בזמן שהם מטיילים בעולם ומממשים את התשוקות שלהם. רק 25% מהמשיבים העדיפו לעבוד קשה בשביל שכר גבוה יותר.

בתור דור דיגיטלי, הם חשופים מאוד לכל מה שקורה בעולם, לומדים וסופגים רעיונות מתוכן וממשפיענים הנמצאים מעבר לים, ותפיסות ודעות עוברות מהעולם המערבי למדינות מתפתחות, כך שדור ה-Z הופך גלובלי יותר ופרוגרסיבי יותר. הדבר בא לידי ביטוי בתפיסות עולם ליברליות יותר, באימוץ גישות פתוחות בכל מה שקשור לנטיות מיניות ולמבנה התא המשפחתי. כך למשל, 48% מהנשאלים בסקר של מכון המחקר PEW, העידו כי הם תומכים בנישואים חד-מיניים, באימוץ זהויות אינדיבידואליות והתרחקות מנורמות מסורתיות המגבילות את תחושת החופש שלהם. במציאות שבה אחד מכל שלושה מבני דור ה-Z גדל במשפחה עם הורה יחידני, אפשר להבין את התמיכה שלהם בהורות יחידנית וברווקות מאוחרת.

על אף כל אלה, לא ניתן לבודד את מאפייני הדור ממאפייני הגיל, ויכול להיות שככל שדור ה-Z יתבגר, אנחנו נראה שהעדפותיו ומאפייניו הופכים דומים יותר ויותר למאפייני הדורות הקודמים. בינתיים, על פי נתוני הלמ"ס משנת 2021, בני דור ה-Z מהווים כ-21% מתושבי מדינת ישראל והם מייצרים לעצמם מציאות חיים שונה מכל מה שהכרנו בעבר. אז איך העיר נערכת לקראתם?

העיר

ההבדלים הבין דוריים בתחומי חיים רבים כל כך משפיעים גם על ערים, כאשר בני ובנות דור ה-Z מציבים שורה של העדפות וצרכים שלא בהכרח זכו בעבר למענה ממתכנני הערים וקובעי המדיניות  העירוניים. היכרות עם העדפות אלה יכולה להיות התחלה טובה בדרך להתאמת הערים שלנו גם לאוכלוסייה זו וצרכיה:

1. תשתית טכנולוגית: עם הזיקה שלהם לקישוריות דיגיטלית, Gen Z מצפה שלערים ואזורי המגורים תהיה תשתית טכנולוגית חזקה. זה כולל גישה לאינטרנט מהיר, פתרונות עיר חכמה, הזדמנויות לעבודה מרחוק וחינוך מבוסס טכנולוגיה ולא מבוסס היסטוריה.
2. דיור קומפקטי, זול וגמיש: בהתחשב באילוצים הפיננסיים ועלויות המחיה הגדלות, הביקוש לאפשרויות דיור בר השגה בערים עולה בקרב בני דור ה-Z. חללי מגורים משותפים, מיקרו-דירות ודגמי דיור חדשניים וגמישים יכולים לעזור לעמוד בביקוש הזה.
3. העיר כמרחב המחייה המרכזי- כפי שניתן להבין, דור ה-Z לא ממהר להיכנס למסגרות כמו מוסדות לימוד ומשרדי עבודה, כך שהם מבלים פחות ופחות בחברת אנשים. זאת יחד עם יוקר המחיה והביקוש לדירות קטנות מצמצם את שטח המחייה שלהם והופך אותם לבודדים יותר. תכנון של מרחבים פתוחים קרוב לבית, שכונות מעורבות, חללי עבודה משותפים, ושירותי פנאי והתפתחות אישית יספקו חוויה אורבנית תוססת שבה חיים, עבודה ובילוי משתלבים בצורה חלקה וייצרו הזדמנויות למפגשים ולמסגרות חברתיות בחיים חסרי מסגרות פורמליות.