המגזין העירוני של Build

אי אפשר לנתק את הפוליטיקה מתכנון ערים, אזורים ומרחבים

אינטרסים שונים של קבוצות אוכלוסייה שונות מתנגשים פעמים רבות. גם במלאכת התכנון קשה ליישב את כלל האינטרסים וכך קורה שצרכיהן של חלק מהקבוצות לא זוכים למענה, לעתים באופן בלתי מודע, ולעתים באופן מודע מאוד

 

מאמר / יוגב שרביט
דצמבר 6, 2023

עולם התכנון פועל, כביכול, תחת מעטפת של קידום תכנון לטובת כלל הציבור, מתוך בחינה של צרכי ההווה והעתיד ויצירת התשתית התכנונית אשר מאפשרת את הפיתוח הנדרש לטובת צרכים אלה.

"טובת כלל הציבור" הינה מטרה שמשדרת "היעדר" של מימד פוליטי בקבלת ההחלטות, אך במציאות, פוליטיקה במובן של פעילות הנעשית בקבוצות על מנת לקבל החלטות משותפות ומחייבות – תמיד נוכחת בחיינו ובמיוחד בתחום התכנון, תחום בעל השפעה משמעותית על חיינו במישורים רבים מאוד, חברתיים, כלכליים, מנטליים ונוספים.

העובדה שתכנון נוגע במנעד כל כך רחב של היבטים בחיינו מייצרת הזדמנות למנעד רחב של תכנון הנגוע בפוליטיקה, שכן הטיה תכנונית לטובת קבוצות אינטרסים באוכלוסייה יכולה להתקיים בהטיה בין יהודים וערבים, בין נשים וגברים, בין הולכי רגל ובעלי מכוניות פרטיות, בין ילדים ומבוגרים וכן הלאה.

את האופי הפוליטי של התכנון ניתן לחלק לשתי קבוצות – הטיה גלויה (או כזאת המגובה במדיניות גלויה) והטיה סמויה (או כזאת אשר נובעת מהיבטים תרבותיים/חברתיים שמעוניינים להצניע). לא מעט מילים נכתבו על ההטיה הפוליטית של התכנון הישראלי לטובת יהודים על חשבון ערבים, או הטיה פוליטית של תשתיות תכנוניות אשר מטיבות עם המגזר הכפרי על חשבון המגזר העירוני בפריפריה, על העדפה תכנונית בהקצאת שימושי קרקע לתעסוקה במטרופולין ת"א על חשבון הפריפריה ועוד. בהכללה, ניתן לומר כי תכנון פוליטי עם אג'נדה גלויה מושפע מאד מזהות השלטון המרכזי והשלטון המקומי. ולכך יש לשים לב.

הטיה פוליטית סמויה לרוב תהיה גלויה לעין כאשר מאירים עליה בזרקור – דוגמה בולטת לכך היא התכנון של המרחב העירוני אשר מוטה לטובת בעלי הרכבים הפרטיים, זאת על חשבון הולכי רגל בכלל ובפרט ילדים וקשישים. דוגמה נוספת, אשר תוצג בהמשך הניוזלטר, היא ההטיה התכנונית בהיבטים מגדריים. הקושי המרכזי בהטיה פוליטית סמויה הוא שהיא לא משתנה לפי זהות השלטון המרכזי או ראש הרשות –ולכן נדרש מאמץ מתמשך בכדי "לעקור" אותה מתוך המערכת, שכן המערכת עצמה מוטה לטובת קבוצות אינטרס מסוימות, גם אם המערכת אינו מודה בכל או מודעת לכך.

תכנון הוא בהגדרה סוגיה פוליטית. חשוב לבחון את התכנון בפריזמה של העמדה הפוליטית שהוא מציג בתוצרי התכנון, להבין אותה ולדרוש לדון בהיבטים אשר מייצרים אפליה בין קבוצות אינטרס שונות באוכלוסייה – אפליה אשר פוגעת בציבורים רחבים ואף מייצרת נזק כלכלי למשק. המודעות לעצם הפוליטיקה הטמונה בתכנון מאפשרת לנו להיות עירניים לתוצרי תכנון ולבחון אותם באופן ביקורתי, השואף להשתפר כל העת, ובסופו של דבר לתת מענה לצרכיהן של כל קבוצות האוכלוסייה השונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי.