Our Blog

חוזרים לרחוב – התעוררות רחובות המסחר במרכזי הערים

12 במרץ, 2019

החנות הקטנה מעבר לפינה – מה כבר יש לה להציע? מצד אחד ניצבים הקניונים, ומצד שני עומדות ענקיות המסחר באינטרנט. זה נראה כמו קרב אבוד מראש. אולם, מתברר שזה קרב דוד מול גוליית. העסקים המקומיים אמנם קטנים, אבל יש להם יתרון איכותי בזכות הקרבה והחיבור ללקוחות. מי שחשב שהמסחר ייעלם מהרחוב, וינדוד אל הקניונים או לאתרי האינטרנט – התבדה. הרחובות המסחריים עדיין איתנו, והם כאן כדי להישאר. תושבי הערים מגלים שאין תחליף לשוטטות, וחוזרים לרחוב – בייחוד כשהוא פתוח, נעים ומזמין.

את הפוטנציאל האדיר של עסקים מקומיים ברחובות מסחריים אפשר למנף באמצעות מודל מיוחד של שיתוף פעולה. בעולם קוראים לזה BID – ראשי תיבות של Business Improvement District. המודל הזה מאפשר לעסקים מקומיים ליצור אסטרטגיה משותפת הקשורה לאזור שבו הם נמצאים. עיצוב עירוני מזמין, מיתוג ייחודי למקום, התנהלות משותפת מול הרשות המקומית, כלים שיווקיים – כל אלה יכולים למנף את הפוטנציאל של הרחובות המסחריים, ולקדם את העסקים המקומיים.

בעולם כבר הבינו

בעלי העסקים מבינים שההסתכלות שלהם חייבת להיות לא רק פנימה אל תוך בית העסק, אלא גם החוצה אל המרחב הציבורי. מה שקורה בחוץ, משפיע על מה שקורה בפנים. אבל מי אחראי על מה שקורה ברחוב? והאם הרחוב צריך שינהלו אותו?

עיריות בכל העולם שינו דיסקט, והיום הן שמות המרחב הציבורי במרכז – כמרחב הזדמנויות שבו נערכים אירועי תרבות ומפגשים קהילתיים, כמרחב שבו מחליפים מידע ויוצרים קשרים. בנוסף למתיחת פנים עיצובית, המרחב הציבורי זוכה לחשיבה מחודשת על מי שאחראי לטפח אותו. כאן נכנס מודל ה-BID שבעצם מפגיש את בעלי העסקים זה עם זה, ומחבר אותם עם הרשות המקומית, במטרה משותפת לנהל את הרחוב בצורה אפקטיבית יותר.

המקום הראשון בעולם שבו המודל הזה נוסה היה בטיימס סקוור שבניו יורק. בעלי העסקים סביב הכיכר המפורסמת חברו יחד וניסחו תוכנית אסטרטגית למרחב שבו הם נמצאים. אחת המטרות בתוכנית הייתה הורדת שיעור הפשיעה במקום. שנים ספורות לאחר שיושם מודל ה-BID בטיימס סקוור, נמצא כי שיעור הפשיעה ירד ב-60%. במרכז העיר וונקובר שבקנדה, מודל דומה הצליח להגביר את שיעור המבקרים ברחוב ב-50 אלף איש. בלוס אנג'לס נרשמה הצלחה בתחום הניקיון, כאשר בעלי עסקים שהתאגדו יחד שמו לעצמם למטרה לפנות אשפה ולשטוף את המדרכות. יותר מ-1,700 טונות של אשפה פונו, וכמיליון מ"ר של מדרכות נשטפו בזכות העסקים המקומיים ששאפו לשפר את המרחב שבו הם נמצאים.

מעג"ל – מרחב עסקים גיאוגרפי לקידום

מודל ה-BID "עשה עלייה", בתל אביב-יפו הוא נקרא מעג"ל – מרחב עסקים גיאוגרפי לקידום. כבר עכשיו יש מי שלומדים מההצלחה ומיישמים בשטח את עקרונות המודל.

העיר תל אביב-יפו הייתה הראשונה לסייע לבעלי עסקים להתאגד באופן וולונטרי במסגרת מעג"ל. היום פועלים בעיר שלושה מעג"לים – בכיכר גבעון, בשכונת גן החשמל וברחוב שינקין. בכל אחד מהאזורים הללו בעלי העסקים חברו יחד כדי להגדיר בעצמם את הצרכים שלהם ולמצוא להם מענה. למשל, במעג"ל גן החשמל בעלי העסקים שאפו לקדם את השכונה כאזור יצירה ובילוי אלטרנטיבי ומובחן מאזורים אחרים בעיר. לכן, הוחלט להשקיע בתהליך מיתוג של גן החשמל כאזור של יצירה, תרבות ואנשים ייחודיים.

המעג"ל מעצים את העסקים בהתנהלות שלהם מול העירייה, וגם חוסך לעירייה הרבה משאבים. אם ניקח כדוגמא את העסקים ברחוב שינקין, במקום שכל אחד מהם יפנה אל העירייה בעצמו, הפניות מועברות למנהלת המעג"ל, שנמצאת בקשר ישיר עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. כך כולם מרוויחים ומתייעלים –  העסקים, העירייה והקהילה שמסביב. כשהאזור מצליח אז גם העסקים בו מצליחים. זו הייתה התובנה של בעלי העסקים במעג"ל כיכר גבעון, שיצאו לדרך עם אסטרטגיה של "הכיכר השמחה", הכוללת בין היתר תוכנית פעילויות ואירועים משפחתיים וקולינאריים, שמושכים את קהל המבקרים ובדגש על השכונות מסביב. כל הפעילויות של בתי העסק סביב הכיכר – סיורים, סדנאות ופעילויות לילדים – רוכזו בתכניה חודשית, והמבקרים שהגיעו למקום נחשפו לכיכר החדשה ולכל העסקים הפועלים בה.