המגזין העירוני של Build

AI ב־2026: מהפיילוט אל ניהול עירוני אחראי

מאמר / דו"ח מגמות 2026: יעל גלילי
דצמבר 23, 2025

ב־2026, הבינה המלאכותית כבר אינה הבטחה עתידית או ניסוי טכנולוגי. היא חלק מארגז הכלים של רשויות מקומיות – לעיתים גלויה, לעיתים מאחורי הקלעים.
השאלה כבר איננה מה AI יודע לעשות, אלא כיצד רשות מקומית בוחרת לנהל אותו: אילו החלטות היא מאצילה למערכת, אילו משאירה בידי אדם, ואיך כל זה משתלב במדיניות העירונית, בתשתיות ובמשאבים.

המאמר הזה מציע מבט מפוכח על השלב הבוגר של AI ברשויות, דרך מקרה הבוחן של סינגפור, ועם תובנות יישומיות לרשויות מקומיות בישראל 2026.

העיר שיודעת לעצור רגע לפני שהיא לוחצת על “אוטומט

בשעת שיא של בוקר בסינגפור, אחת הערים הצפופות בעולם, אלפי כלי רכב זורמים ברשת כבישים מוגבלת במיוחד. שינוי קטן ברמזור או סגירת נתיב זמנית יכולים להשפיע על מאות אלפי אנשים.

ובכל זאת, מי שמנהל את התחבורה בעיר אינו נותן לאלגוריתם “להחליט”.

בסינגפור משתמשים ב AI כדי לנתח, לחזות ולהציע תרחישים,  לא כדי להכריע. המערכת מסייעת למהנדסי התחבורה להבין דפוסים, לבחון חלופות ולהיערך מראש; ההחלטות עצמן מתקבלות בידי בני אדם, תוך שקלול שיקולים ציבוריים, תכנוניים וסביבתיים.

זה אינו סיפור על עיר עתידנית או על טכנולוגיה נוצצת.זה סיפור על שימוש בוגר, זהיר ומודע ב־AI, כזה שמבין את כוחו, אבל גם את מגבלותיו.

ומכאן עולה השאלה המרכזית לרשויות מקומיות בישראל: לא האם להשתמש ב AI,  אלא איך לעשות זאת בצורה חכמה.

אנחנו כבר לא בהתחלה

הדיון ב־AI  כבר אינו מתקיים בשלב החלוצי. הטכנולוגיה מוכרת, משולבת במערכות שונות, ואף מקבלת ביטוי במדיניות ציבורית. המדינה פרסמה מדריך לשימוש אחראי ב־AI במגזר הציבורי, המדגיש אחריות, שקיפות, שמירה על פרטיות והותרת שיקול הדעת בידי אדם.

כלומר, שאלת ה“האם” מאחורינו. האתגר עבר מזירת החדשנות לזירת הניהול. וברשויות מקומיות, ניהול AI הוא לא שאלה טכנולוגית בלבד – אלא החלטה ארגונית, תשתיתית ותקציבית.

העיר

איך מתחילים להשתמש ב־AI  בצורה חכמה?

  1. להתחיל מהבעיה, לא מהכלי
    שימוש חכם ב־ AI מתחיל בהגדרה מדויקת של הבעיה העירונית: עומס תפעולי, קושי בחיזוי, חוסר תיאום בין אגפים או פערי מידע. רק לאחר מכן יש לשאול אם AI הוא הכלי המתאים, או שאולי פתרון פשוט וזול יותר יספק מענה דומה.
  2. לבסס בעלות ואחריות
    AI אינו “עוד מערכת מחשוב”. הוא משפיע על אופן קבלת החלטות. לכן נדרשת הובלה ברמת הנהלה, חלוקת אחריות ברורה : ניהולית, מקצועית ומשפטית, והגדרה מפורשת של הקו שבין סיוע אלגוריתמי לבין הכרעה אנושית. בלי בעלות כזו, ה AI הופך לקופסה שחורה.
  3. להתחיל קטן וללמוד
    בדומה לגישה של סינגפור, נכון להתחיל בפיילוטים מצומצמים, בתחום מוגדר, לפרק זמן קצוב ועם מדדים ברורים. המבחן אינו התחכום הטכנולוגי, אלא הערך הציבורי שנוצר בפועל והיכולת להחליט אם להרחיב – או לעצור.
  4. העלות שפחות מדוברת: אנרגיה וחשמל

רשויות מקומיות כבר רגילות לצריכת חשמל: מוקדי בקרה, מצלמות, מערכות מידע. במובן זה, AI אינו קפיצה לעולם זר. אבל הוא כן משנה את אופי הצריכה.

בניגוד למערכות עירוניות “קלאסיות” הפועלות בצריכה יציבה יחסית, מערכות AI צורכות אנרגיה באופן דינמי, עם עומסים נקודתיים גבוהים, לעיתים דווקא בשעות שיא. בנוסף, בעוד שמערכות מוכרות מופעלות לאורך שנים בעלות צפויה יחסית,  AI הוא תהליך מתמשך: המודלים מתעדכנים, נפחי הנתונים גדלים, והעלות התפעולית משתנה לאורך זמן.

גם כאשר AI נרכש כשירות ענן, צריכת החשמל אינה נעלמת, היא פשוט הופכת לפחות נראית ומגולמת במחיר השירות.

כאן חוזר הלקח מסינגפור: לא כל משימה צריכה להיות מופעלת בזמן אמת, ולא כל תהליך חייב לעבור אוטומציה מלאה. הבחירה המודעת מתי  לא להשתמש ב־AI,  או להשתמש בו באופן ממוקד ומדויק, היא חלק בלתי נפרד מניהול אחראי.

  1. ניהול תשומות ותפוקות – הליבה המוניציפלית

רשות ציבורית אינה נמדדת בתחכום הכלים שלה, אלא במאזן שבין ההשקעה לבין הערך שנוצר לתושבים. שימוש אחראי ב־AI כולל: בחינה מתמדת של עלות מול תועלת, ויתור על שימושים שבהם הערך הציבורי שולי, והימנעות ממרדף טכנולוגי רק משום שיכולת חדשה זמינה.

זו אינה זהירות יתר – זו בגרות ניהולית.

  1. AI כתהליך מתמשך, לא פרויקט סגור

בניגוד לתשתיות פיזיות, AI אינו מסתיים ביום ההטמעה. הטכנולוגיה מתפתחת, הכלים משתנים, והסיכונים: תפעוליים, רגולטוריים וציבוריים, מתעדכנים.

לכן האתגר האמיתי ב 2026 אינו רק איך מתחילים, אלא איך בוחנים מחדש שימושים, מתי עוצרים או משנים כיוון, ואיך מעדכנים מדיניות בלי לאבד יציבות ארגונית. כאן תפקידם של יועצים מקצועיים, בתחבורה, תכנון וסביבה, הוא להגדיר את השאלות, לפרש את התוצאות ולהציב גבולות ברורים לאוטומציה.

 

מבט לעתיד

עבור רשויות מקומיות בישראל, זה האתגר של 2026: לא לרדוף אחרי הבינה המלאכותית, אלא לשלב אותה באופן שמחזק תכנון, משפר שירות, ושומר על משאבים, תשתיות ואמון הציבור. שימוש חכם ב־ AI ברשות מקומית אינו נמדד במה שהמערכת יודעת לעשות, אלא בהחלטות שהרשות בוחרת להשאיר בידי בני האדם.