כיצד משפיע התכנון העירוני על הבריאות של כולנו?
מדוע תכנון הערים החל לצבור תאוצה כשיותר ויותר אנשים החלו לגור בערים. הערים שגדלו יתר על המידה החלו להיות צפופות ומזוהמות, וכך פגעו בבריאות של תושביהן. האנושות נאלצה להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים בתולדותיה – איך ליצור סביבה
עירונית בריאה עבור יותר ויותר אנשים? כיום ניתן לומר שעמדנו באתגר. לא זו בלבד שתוחלת החיים של תושבי הערים עלתה, אלא שהיא אף גבוהה יותר מזו שנמדדת ארגון הבריאות הבינלאומי(WHO) קבע כי למדע תכנון הערים תהיה תרומה מכרעת 
לקידום אורח חיים במאה ה-21 . אז איך העיר עושה אותנו לבריאים יותר?

 

תמיד בתנועה
תכנון עירוני נכון לא רק מקטין את החשיפה שלנו לסיכונים בריאותיים, אלא גם מעודד אותנו לבחור בדרך הנכונה. הסביבה שבה אנחנו חיים מכוונת את הבחירות האישיות שלנו, וכך סביבה שמתוכננת היטב תעזור לנו לבחור באורח חיים בריא. למשל, עיר עם רשת רחובות מזמינים, מקושרים וירוקים מעודדת את התושבים לבחור בתנועה אקטיבית כמו הליכה ברגל או רכיבה על אופניים בכדי להגיע לעבודה, ללימודים או לסידורים. סביבה עירונית כזו מטמיעה פעילות גופנית טבעית לתוך אורח החיים היומיומי.
צירים ירוקים, שמעודדים תנועה אקטיבית, מגבירים את הפעילות הגופנית של האוכלוסייה כולה בכ-30%, וזו תורמת לעליית תוחלת החיים. ממצא זה הוא חלק ממחקר ארוך טווח על מקומות שמצטיינים באריכות ימים. החוקרים מאמינים שיש הבדל בין פעילות גופנית שמוטמעת באורח החיים לבין פעילות גופנית שמתבצעת במיוחד. כלומר, יותר אפקטיבי ללכת ברגל לעבודה, מאשר לעלות על הליכון בחדר כושר בסוף היום. כך גם יותר אפקטיבי לרכוב על אופניים בחזרה מהלימודים במקום ללכת לשיעור ספינינג. כשסביבת המגורים מעודדת אותך להיות בתנועה, היא למעשה עוזרת לך לחיות יותר שנים.

 

אפקט עצום
עד כמה התכנון העירוני יכול לתרום לאורח חיים בריא? קחו למשל את העיירה Albert Lea במינסוטה, ארה"ב, שבה גרים כ 20- אלף תושבים. עד שנת 2009 , זה היה מקום אמריקאי טיפוסי, אך באותה שנה, העיירה הצטרפה לפרויקט פילוט שנועד להעלות את רמת החיים של תושביה. נסללו בה 12 ק"מ של נתיבי הליכה, ועוד כ-5 ק"מ של נתיבי אופניים, בנוסף לשדרוג של הכיכרות העירוניות – הכל כדי לעודד את התנועה והשהייה במרחב הציבורי. ליישום התכנית היה אפקט עצום. רבים מהתושבים בחרו יותר בתחבורה אקטיבית
כדי להגיע ממקום למקום. תוך שנה אחת בלבד, התנועה האקטיבית של תושבי העיירה גברה בכ-40%, והוצאות הבריאות של התושבים פחתו משמעותית. מדדים נוספים הצביעו על כך שהאפקט היה עוד יותר רחב – מידת שביעות הרצון של התושבים ממקום מגוריהם כמעט הכפילה את עצמה. אפילו מחירי הנדל"ן בעיירה עלו כתוצאה מהתגברות הפעילות המסחרית. עידוד ההליכה ברגל נקשר לצמיחה של
הכלכלה המקומית, משום שיותר אנשים הגיעו לבקר בחנויות בעיירה.

 

להוביל לאורח חיים בריא
עיר זקוקה למנהיגות מקומית שתדע לזהות את הבריאות כאחת מאבני היסוד של איכות החיים בעיר. לדוגמה ראש עיריית אוקלהומה סיטי מיק קורנט, שהיה רופא במקצועו. הוא הציב לתושבי עירו אתגר שנועד להתמודד עם התופעה של השמנת יתר. כ 50- אלף תושבים נענו לאתגר, ודיווחו באמצעות מכשירים לספירת צעדים על מספר הצעדים שהלכו מדי יום. היעד שהציב ראש העיר היה הליכה של 3
מיליון מייל משותפים, והיעד הושג. מעריכים כי תושבי העיר השילו כ 500- טון ממשקל גופם. כפי שאורח חיים בריא מתחיל בהחלטה מודעת שפירושה לקיחת אחריות על העתיד, כך זה גם עבור ערים. עיר מתחילה להיות בריאה כשההנהגה המקומית בוחרת בבריאות כדרך חיים. ככל שהבחירה באורח חיים בריא נעשית מוקדם יותר, כך האפקט משמעותי יותר. למשל, ההולנדים נוהגים לשלוח את ילדיהם לבית הספר ברכיבה על אופניים (בכל מזג אוויר). רבים מהם עושים זאת כדי לחזק את תחושת המסוגלות אצל הילד, שבתורה מייצרת חוסן ומביאה לתחושה של אושר. אם כך, לסביבת מגורים שתומכת באורח חיים בריא כבר מגיל צעיר יש השפעה חיובית אדירה.

 

עיצוב בר קיימא
ערים בריאות גם מאמצות עיצוב אורבני, שמאפשר להן להימנע מבזבוז אנרגיה ומזיהום. למשל, בעיר רוטרדם שבהולנד עשו שימוש חוזר באנרגיה תרמית – קולטנים של חום שנפלט מתאורה באזורי תעשייה הזרימו אנרגיה לבתים ולמשרדים. אופן החשיבה הזה עומד גם בבסיס פרקטיקות חדשות בתחום התכנון והבנייה, למשל  השמשה של מבנים נטושים תוך שינוי ייעוד, ומחזור פסולת בנייה באתר עצמו
בתהליכי פינוי-בינוי. עיר בריאה היא עיר שמנצלת הזדמנויות להשתמש במרחב הציבורי לטובת שיפור איכות החיים של התושבים. למשל, אזורים שלא ניתן לפתח אותם בשל מגבלות מסוימות, כמו שטחים בקרבת שנאים או שטחים לוגיסטיים, יכולים להפוך לריאות ירוקות בתוך המרקם העירוני. הימצאותם של עצים וצמחים אחרים תורמת למגוון הביולוגי שאנחנו מוצאים בעיר, מסננת את האוויר מפליטות פחמן עודפות וכך משפרת את איכות האוויר שאנחנו נושמים.

 

כולם ביחד
תכנון עירוני נכון תורם לא רק לבריאות האישית שלנו, אלא גם לחוסן הקהילתי. אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו בתחום של איכות חיים נמשך למעלה מ 75- שנים והשתתפו בו מאות אנשים. המחקר הזה העלה ממצאים רבים, אבל אפשר לתמצת אותם לכדי כך: האושר שלנו תלוי באנשים אחרים. הקהילה שסביבנו היא שהופכת אותנו לבריאים יותר ומאושרים יותר, ובכך היא תורמת גם לאריכות ימים וגם לאיכות החיים שלנו. אנשים שיש להם קשרים חברתיים ענפים יותר חיים יותר טוב, וחיים יותר
שנים. וגם כאן לתכנון העירוני יכולה להיות תרומה מכרעת. רחוב בקנה מידה אנושי מאפשר מפגש אקראי בין אנשים. כיכר עירונית מאפשרת לקבוצות של אנשים להתקבץ לפעילות משותפת. גינה ציבורית בלב שכונה מאפשרת לילדים להכיר ומפגישה בין משפחות. ובאותה מידה, תכנון עירוני יכול לגרום לתחושת ניכור ובדידות, לפגיעה בבריאות הנפשית ובחוסן הקהילתי. ברור באיזו עיר אנחנו
רוצים לחיות.