מאת: בלה אלכסנדרוב

 

הפעולות הרבות שמתבצעות לפיתוח העיר מתנקזות למטרה אחת מרכזית: יצירת איכות חיים. כדי לקדם את איכות החיים בעיר עבור כולם, על הרשויות המקומיות לייצר תשתיות ומנגנונים קהילתיים. 

 

למה זה כל כך חשוב?

 

דמיינו לכם: עיר יפה, שכונות צבעוניות, מגוונות ומטופחות. ההחלטות מתקבלות באמצעות מועצה  שכונתית או וועד-שכונה פעיל נבחר. התושבים מחליטים איפה יעברו השבילים ואיזה ספסלים ישרתו את הקהילה.  התושבים ואנשי המקצוע הם שמחליטים יחד איך לחגוג את החגים ומה לעשות בתקציב העירוני שניתן להם למטרה זו. המתנ"ס השכונתי משמש מקום מפגש; בבוקר פועל שם גן-ילדים וכן 'האב' שכונתי עבור הורים המבקשים לחסוך זמן נסיעה ועמידה בפקקים. במקביל לחוגי הילדים, מתקיימת פעילות העשרה ופנאי להורים, וכולם מציגים את יצירותיהם באירועים קהילתיים. דמיינו ערים ושכונות שבשעת משבר כמו קורונה יודעות מיד אילו תושבים זקוקים לעזרה, וכבר מפעילות רשת עזרה הדדית הפועלת בשגרה. הן רגילות ומיומנות לפעול בשעת משבר. דמיינו שכונות שכאשר מגיע לפתחן פרויקט התחדשות עירונית או כל התערבות פיזית במרחב, יש להן במי להתייעץ, קהילותיהן מאורגנות, נוטלות חלק בעיצוב העיר. 

 

תרחישים אלה יכולים לקרות רק אם נבין לעומק את חשיבות התשתיות הקהילתיות בעיר, ואת תפקידה המערכתי של המדינה  והרשויות המקומיות  ליצירת קהילתיות שכונתית ועירונית.   

 

אנשים נוטים לחשוב שהעיר מייצרת זרות, ניכור וריחוק חברתי ואכן כך, אך לצד מגמות אלו אנשים כיום רוצים את הגם וגם. הם רוצים מצד אחד להרגיש חופשיים וליברלים ולנוע בחופשיות במרחב העירוני ללא עין מפקחת של הקהילה ובו זמנית אנשים מחפשים שייכות, משמעות והשפעה על אנשים ועל סביבת המגורים שלהם.

כך לדוגמה בתקופת הקורונה- היה לנו חשוב לדעת מה קיים לנו בסביבת ה-100 מטרים הקרובים לבית: האם יש פארק? בית קפה? מרפאה? וחשוב מכך, מי נמצא בטווח 100 המטר מהבית שלי ? האם אני מכירה את השכנים שלי? האם יש לי עם מי לשוחח על מה שעובר עלי ובמקרי קיצון כדוגמת בידוד או חלילה מחלה- האם יש לי במי להיעזר בסביבתי הקרובה? מישהו שישים לי אוכל חם בכניסה לבית או יביא תרופות מבית המרקחת?

אנשים גרים בעיר בגלל הנגישות, התעסוקה, בגלל תחושת מרכז העניינים, איפה שהחדשנות מתקיימת. אבל כמו שכבר נאמר, בו זמנית אנשים מחפשים  גם קהילתיות  בעיר: הם רוצים שייכות, חיבור ובעיקר השפעה ומעורבות בעיצוב חייהם בעיר, הן במרחב הפיזי והן במרחב החברתי. מדדי איכות החיים של ה-OECD ושל ממשלת ישראל מוצאים כי תחושות קהילתיות, שייכות יכולת השפעה על המרחב הם גורמים המשפיעים על איכות חיי התושב בעיר. מגפת הקורונה ומבצע "שומר החומות" על כלל ההתרחשויות שנלוו לו הדגישו את הצורך בתשתיות עירוניות שונות המאפשרות למגוון הקהילות (ערבים, יהודים, חילוניים, דתיים, עולים חדשים וותיקים) להיפגש, להכיר, לדבר ולפעול יחד בעיצוב העיר, כך שכל הצרכים של מגוון הקהילות (החלשות והחזקות) יוכלו להתממש בעיר ולבטא את זהותן, צורכיהן ולפתח את המענים הרלוונטיים המשותפים לכלל הקהילות והייחודים לכל קבוצה באשר היא. 

מדוע ישנה חשיבות רבה בקיום תשתיות קהילתיות בעיר?

רמת האמון והשתתפות האזרחים בבניית הממשל נמצאים במגמת ירידה בעשורים האחרונים. לכן מתפתחת בעולם מגמה של "דמוקרטיה השתתפותית' בה אנשים שאינם נבחרי ציבור או פקידים לוקחים חלק באופן קבוע בקבלת החלטות ביחס לנושאים הנוגעים לחייהם. באמצעות תשתיות קהילתיות ניתן להרחיב את המנעד הדמוקרטי ברמה המקומית – רשויות בעולם מקדמות שקיפות, היוועצות עם הציבור, תקציב משתף, שיתוף ציבור בתכנון, פלייסמייקינג, בניית שותפויות, העצמה קהילתית והעברת סמכויות לקהילה. מהלכים אלו הינם חלק בלתי נפרד מעירוניות טובה, והם משפיעים על רמת המעורבות של תושבים בתהליכי קבלת החלטות המעצבות את איכות החיים והסביבה שלהם. על מנת שאלו לא יהיו אירועים בודדים ומזדמנים, או כאלו שמאפשרים רק לקבוצות החזקות לקחת חלק בתכנון העיר- הרשויות המקומיות מוכרחות לבנות תשתיות ומנגנונים קבועים בשגרת העיר על מנת לאפשר לאזרחים להשפיע על חייהם העיר . 

 

מה זה אומר תשתיות קהילתיות?

כל רשות היא שונה בגודלה ובמאפייניה ולכן המודלים שונים. 

ריכזנו עבורכם מספר עקרונות לקידום קהילתיות עירונית:

  • ניהול עירוני הכולל ניסוח חזון עירוני יחד עם כלל אגפי הרשות ויחד עם התושבים. הקמת פורום רב ובין תחומי בין כלל האגפים ברשות לקידום סוגיות קהילתיות. מכיוון שהעיר היא הולסטית ופיתוח קהילתי עירוני חייב לגעת בכלל תחומי העיר, ישנה חשיבות גדולה להקמת פורום אינטרדספלנארי בין כלל המחלקות והאגפים ברשות. תפקיד הפורום יהיה לאתר צרכים קהילתיים בעיר, לתכנן תוכניות התערבות ולבנות תשתיות קהילתיות . באופן מעשי  אנו מציעים למנות נבחר ציבור לתיק קהילה בכל רשות מקומית ותחתיו למנות את מנהלת היחידה הקהילתית (בין אם היא מהרווחה או בעלת תפקיד ברשות) ולרכז פורום בו יהיו שותפים : מנהלת מחלקת  שפע, חינוך, רווחה ותרבות. אשר יחד חושבים אסטרטגית על הקהילתיות בעיר ובכל שנה מגדירים יעדים קהילתיים עירוניים שניתן לכמת ולמדוד בכל שנה.

בנוסף, בניהול העיר חשוב שלכל אגף \מחלקה עירונית תהיה תשתית וקשר קבוע עם הקהילה, שלוקחת בחשבון את כלל השחקנים הרלוונטים.  ברמת ניהול העיר תיבנה גם תשתית לשותפויות רחבות יותר לקידום קהילתיות: שותפויות עם המגזר העסקי, עם כלל העמותות ועוד שחקנים וגופי עוגן שפועלים בעיר. ברמה הגאוגרפית והשכונתית, חשוב לייצר פלטפורמה שכונתית לניהול השכונה או הרובע, לקשר עם התושבים ולתווך בין התושבים לעירייה. יש רשויות שיבחרו מודל של וועד שכונה שדורש בחירות ותהליך מוסדר, ואחרות יסתפקו במועצה או פורום שכונתי בו חשוב לדאוג שתהיה נציגות למגוון הגילאים, הזהויות והתרבויות שיש בשכונה. 

  • מרחבים ציבוריים מזמינים  ויצירת עירוב שימושים באופן אטרקטיבי  המאפשר להעביר את היומיום הקהילתי למרחב  ציבורי ויצירת מקומות המאפשרים חיבור בין מגוון אוכלוסיות וקהילות בעיר, לדוגמה: במות ליזמות תושבים, אפשרות קלה להתחבר להגברה, או גן ציבורי ליד גני הילדים שיאפשרו באופן קל לאנשים להכיר ולהתחבר אחרי שאוספים את הילדים מהגן. 
  • תשתיות ומנגנונים לפיתוח כלכלי- קהילתי של העיר. עסקים קטנים הם עוגנים לפיתוח כלכלי-קהילתי של העיר- הם מאפשרים מגוון שירותים לקהילה, מייצרים מקום מפגש, משפיעים על  הזהות השכונתית ומחיים את המרחב הציבורי . לכן על הרשות לעזור לעסקים קטנים להתאגד במרחבים עסקיים יחד ולראות בהם קהילה עסקית שפועל למענם ולמען תושבי העיר.
  •  שותפות תושבים בתהליכים עירוניים יש לייצר אמנה עירונית לגבי נושא השותפות עם הציבור: באיזה נושאים משתפים ובאיזה נושאים רק מיידעים את הציבור? יש להגדיר מרחבי השפעה בהם נכון לשתף ולערב את התושבים באופן עמוק. ולייצר תשתיות ומנגנונים עירוניים לעירוב ושיתוף תושבים בתהליכי תכנון, חינוך, תרבות ורווחה בשגרת העבודה של הרשות. ככל שמשמעות ההחלטה של הרשות על תושבי העיר גדולה ומשמעותית יותר, כך עומק ואופן שיתוף הציבור צריך להיות משמעותי ומקיף יותר. 
  •  פיתוח   בעיר- יש לאפשר מתן קול לכלל האוכלוסיות בעיר, עלינו לחזק את האוכלוסיות המוחלשות בעיר על ידי ביסוס קהילה רב-מגזרית בשכונה ובעיר. תפקיד הרשות המקומית  להביאו למגוון דיונים על העיר, גם מי שלא מגיע בדרך כלל באופן טבעי וקל. 
  • פיתוח קהילתיות עירונית בכל תחומי העיר- תרבות, חינוך, שפ"ע ודיור. בתחום התרבות למשל להקים שולחן שכולל אנשי תרבות, עמותות ומוסדות, ליצור אירועים שכונתיים ולא רק אירועים גדולים עירונים.   בתחום הספורט –לחשוב יחד עם כלל  קבוצות  הספורט בעיר איך ניתן לקדם את התחום ולייצר גאווה עירונית.   בתחום החינוך-לחבר יחד  וועדי הורים, נציגי בתי ספר, תלמידים . וגם לייצר בתי ספר שיהיו בעצמם עוגנים קהילתיים בכל שכונה. בתחום הדיור יש לקדם מודלים של דיור קהילתי- מרחבים שהם בית מחוץ לבית- כמו סלון בשכונה, יצירת מעגלי שייכות סביב הבית ולחזק  וועדי בתים כגורם משמעותי עבור התושב והשכונה.

כך הפעולה הקהילתית תהיה המטרה והכלי הרוחבי בכל תחום פעילות של העירייה ולעומק ברמה הגיאוגרפית והשכונתית בכל העיר. ברור שכל אלו דורשים כוח אדם ייעודי, הקצבת תקציב לתחום הקהילתיות בעיר ותפישה מערכתית. שיטת הפעולה צריכה להתבסס על ראייה הוליסטית של העיר וכל תחומיה, והקהילה  צריכה להיות שותפה- הכרה בקולקטיב ככוח לתוכניות העירוניות. עיר שתשכיל לאמץ ולפתח תשתיות קהילתיות, תזכה לפתרונות מעמיקים למגוון בעיות עירוניות מורכבות,  תראה את התושבים לוקחים אחריות על העיר ומפתחים יחד  עם גורמי הרשות, המגזר השלישי והקהילה מענים עירונים חדשניים.

אם אתם רוצים לשמוע על כל תחום לעמוק ולהבין מה זה אומר תשתיות קהילתות , אתם מוזמנים להאזין לבלה אלכסנדרוב בפודקאטס: https://open.spotify.com/show/23g2LJJUwA38Fqh54W3j5x?si=UMvx1ZvbTv-EPox2sVxJ3g&utm_source=whatsapp&dl_branch=1