סינרגיה נכונה בין כל השותפים וקביעת מטרות ברורות – זהו הבסיס לתשתית תרבות עירונית, שיכולה לשנות חיים של עיר. על אירועי תרבות, מוסדות תרבות ורובעי תרבות בראייה רחבה והוליסטית

כבר בעת העתיקה הייתה ההבנה שלתרבות יש כוח מיוחד. קחו לדוגמא את הקומדיה היוונית "הצפרדעים", שנכתבה בשנת 405 לספירה. בעיצומו של משבר חסר תקדים באתונה, המחזאי אריסטופנס כתב על אל התיאטרון, דיוניסוס, שיורד אל השאול, בכוונה להחזיר לחיים מחזאי. הוא מוצא אותו בעיצומה של תחרות עם מחזאי אחר, ונדרש להכריע מי מהם טוב יותר. עליכם לכתוב את היצירה הטובה ביותר, פסק דיוניסוס, כזו שיש בכוחה "להציל את העיר".

גם יותר מאלפיים שנה לאחר מכן, לתרבות – החל בתיאטרון ועד למופעי מחול, מקונצרטים ואופרות עד סרטי קולנוע – יש השפעה אדירה על הערים שלנו. ערים רבות ברחבי העולם מציבות את התרבות כנכס, שיש בכוחו להמריץ את הכלכלה המקומית, למשוך אוכלוסייה חדשה, וגם להביא לידי ביטוי מגוון של קהילות.

הבסיס לתשתית תרבות עירונית הוא סינרגיה נכונה בין כל השותפים וקביעת מטרות ברורות. לשם כך נדרשת תוכנית בראייה הוליסטית וכלל עירונית, ובמסגרתה יש לכלול את האסטרטגיות שבהם ייעשה שימוש.

עניין של אסטרטגיה
קיימות שלוש אסטרטגיות מוכרות שאפשר לכלול בפרוגרמת תרבות עירונית. שילובן יחד מאפשר לערים רבות, ללא כל קשר לסוג האוכלוסייה או מעמדן הסוצו-אקונומי, למצב את עצמן מחדש תוך קידום מגמות חיוביות המחזקות אותן ברמת המקרו והמיקרו כאחד.
האסטרטגיה הראשונה היא פיתוח נדל"ן לתרבות. זוהי מדיניות סדורה שתכליתה הסבת מבנים ישנים, המשמשים בעיקר לצרכי תעשייה, למוסדות תרבות בשילוב השירותים הנלווים אליהם (כדוגמת: בתי קולנוע, אולמות תיאטרון, מועדוני מוזיקה ועוד).
אחת הדוגמאות המפורסמות לעיר שהרוויחה רבות מנקיטת אסטרטגיה זו היא בילבאו (חבל הבאסקים, ספרד). מוזיאון גוגנהיים שנבנה בעיר הפך אותה מעיר קצה למגנט תיירותי. מהלך דומה ננקט לאחרונה בעיר טְיֵנְגִ'ין בסין, שם נפתח סניף מקומי של בית הספר לאמנויות ג'וליארד. בתכנון בית הספר הושקעה מחשבה רבה על שימוש בחללי החזרות ובאולמות המופעים כך שתושבי העיר יוכלו לראות ולשמוע את הסטודנטים מופיעים.
האסטרטגיה השנייה היא פיתוח פרויקטים אמנותיים-קהילתיים תוך יצירת מוקדים המהווים מקור לפעילות שוקקת של תושבים מכל הגילים והמינים. על בסיס גישה ערים מקדמות מיזמים ופרויקטים תרבותיים בעלי היבטים עסקיים, חברתיים ואמנותיים המצליחים לשלב את הציבור ולרתום אותו כחלק פעיל מהעשייה.
גם כאן ראוי לציין כמה דוגמאות שהיכו גלים בעולם, כמו הקמתם של אינקובטורים לעסקים בתחום האמנות והעיצוב בערים שונות בארה"ב, או פרויקטים קהילתיים-שכונתיים על טהרת האמנות הציבורית שהתרחשו בערים שונות באירופה וארה"ב כמו גנט (בלגיה), ליברפול,סן פרנסיסקו, גלזגו (סקוטלנד) וברצלונה.
האסטרטגיה השלישית עוסקת בקידום רובעי תרבות ויצירה. הכוונה היא להטמיע את התרבות כחלק בלתי נפרד משגרת החיים של שכונה מסוימת או אזור מסוים בעיר, החל בירידי מעצבים ואמנים פתוחים לקהל הרחב ועד לאמני רחוב כגון מוסיקאים, להטוטנים, אמני חושים וכו'). פרוגרמת התרבות של העיר לונדון כוללת גם את האסטרטגיה הזו, ומדי שנה רובע אחר מבין 32 הרבעים בעיר מוכרז כ"רובע התרבות של לונדון" וזוכה לתקציבים מתאימים.

הקצאת משאבים כתנאי מקדים
פיתוח תרבותי מוביל לתהליכי התחדשות עירונית ולשגשוג כלכלי, בין השאר משום שהתרבות מעודדת כניסה של הון כלכלי ואנושי – הגדלת מספר המבקרים בערים והגדלה של פעילותן המסחרית-כלכלית.
כאן יש להוסיף גם את האלמנט החברתי של התרבות – הכללת הרבדים השונים בחברה ומתן ביטוי לגווניה השונים. כלומר, באמצעות פעילות תרבותית ניתן לגשר על פערים מהותיים ובה בעת ליצור מרחב ציבורי עשיר בתוכן היוצר גם חיזוק של תחושת השייכות והגאווה בקרב התושבים.
יש לזכור כי תהליכים אלו הינם פועל יוצא של חזון מצד מקבלי ההחלטות, יחד עם תקצוב ומשאבים הולמים המאפשרים את מימוש החזון בפועל. העיר נאנט שבצרפת, שמקדישה 30% מתקציבה לצרכי תרבות, נחשבת למובילה בתחום הזה. בנוסף, בבסיס הפירמידה התרבותית-עירונית ניצב כוח האדם הנדרש 'להרים את הכפפה' ולסגל לעיר מציאות תרבותית חדשה. לונדון, למשל, הקימה דירקטוריון עירוני ייעודי לתחום התרבות שמתכנס מדי שלושה חודשים כדי לנווט את יישומה של פרוגרמת התרבות של העיר.
פרוגרמת תרבות יכולה לסייע לכל עיר למצות את הפוטנציאל שלה. אבל חשוב גם לדעת להנגיש את אירועי התרבות העירוניים לכלל האוכלוסייה ולחבר את כל התושבים למוסדות התרבות העירוניים. העיר המבורג, למשל, פיתחה תוכנית הנגשה למוסדות התרבות העירוניים, שנקראת eCulture, שבמסגרתה נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להתגבר על חסמים ולחבר את התושבים לספריות, למוזיאונים ועוד. כך, לכל התושבים בעיר יש אפשרות ליהנות ממה שיש לעיר להציע.
מחקר שנערך בבריטניה על ההשפעה של אירועי תרבות על תושבים העלה ממצאים מדהימים. 84% מהנסקרים העידו שהם חשו יותר ביטחון עצמי, 91% סיפרו שהם מצאו חברים חדשים, 86% הביעו רצון להשתתף בפרויקטים עירוניים נוספים, 86% אמרו שהם ניסו דברים חדשים בעקבות האירוע שבו השתתפו, 73% אמרו שהם מרגישים יותר מאושרים. מסתבר שלתרבות יש כוחות על, וכל עיר צריכה לדעת להוציא זאת מן הכוח אל הפועל.

תרבות עושה עיר: פתח תקווה

אנחנו ב-Build נרגשים להוביל את פיתוח פרוגרמת התרבות של עיריית פתח תקווה. ביחד עם השותפים לדרך, אנו פועלים למשיכת יזמי תרבות ומוסדות תרבות, אמנים ויוצרים, במטרה לעודד את ההתחדשות התרבותית במרכז העיר. פרוגרמת התרבות שפיתחנו תסייע ליצירת עיר צומחת, אטרקטיבית ורלוונטית לתושב, לקהילות וליזמים, תהווה מגנט לצעירים וצעירות ותוביל לתהליכי התחדשות עירונית ולשגשוג כלכלי.

איך הופכים את מרכז העיר פתח תקווה לאקוסיסטם של תרבות? יצאנו בקול קורא, שאליו ניגשו עשרים מוסדות תרבות – תזמורות, בתי ספר לאמנות, מוזיאונים, להקות תיאטרון ועוד. העירייה תתמוך באותם גופים, בין השאר על ידי הקצאת מבנים עירוניים שאינם בשימוש. למשל, אחד המבנים יוקצה ל"פורום היוצרים" – מתחם עירוני חדש שיוקדש ל"מעמד היצירתי". צעירות וצעירים יוכלו ליהנות מחללי עבודה ייעודיים – למוזיקאים, לציירים, לכותבים ועוד – בתמורה לשעות שישקיעו בפיתוח יוזמות תרבות מקומיות.

היבט נוסף של פרוגרמת התרבות של פתח תקווה הוא החיבור להיסטוריה הענפה של העיר שהתחילה את דרכה כאם המושבות. כמה מהמבנים במרכז העיר הם מבנים לשימור, ובמסגרת פרוגרמת התרבות הם סומנו כעוגנים של תוכנית לחיזוק המורשת הבנויה בפתח תקווה. השימור של המבנים ההיסטוריים נועד גם לשרת כמנוף להתחדשות מבנים היסטוריים נוספים בסביבה. אנחנו ממליצים לעקוב ולראות איזה שינוי מתחולל בעקבות פרוגרמת התרבות שפתח תקווה אימצה, בשאיפה שמרכז העיר יחזור להיות מקום משמעותי, אהוב ומרכזי בחיי העיר – עבור מגוון קהלים ולאורך כל שעות היממה.