תכנון מרחב ציבורי נגיש וטוב לילדים הוא בעל השלכות מרחיקות לכת. מה קורה בערים ברחבי העולם? ואיך אפשר לעשות זאת גם בישראל? ומהם הפתרונות האופרטיביים שאפשר ליישם כדי להפוך את המרחב העירוני למקום ידידותי יותר לילדים?

אוכלוסיית הילדים נחשבת שלא בכדי לנכס היקר ביותר עבור כל אחד ואחת מאיתנו. עם זאת, בכל הקשור להתוויית מדיניות אורבנית שתפקידה להיטיב עמה, יש לנו עוד עבודה לעשות. זה בידיים של הרשויות המקומיות למצות את הפוטנציאל הטמון במרחב הציבורי כבעל ערך מוסף לקידום מיומנויות ודרכי חשיבה, אשר יש בהם בכדי להעצים את הדור הבא.

הופכים חזון למציאות

25 שנים חלפו מאז יצא האו"ם ביוזמה שכותרתה "עיר ידידותית לילדים". תכנית זו נועדה להעמיק את המודעות והמחויבות של השלטון המקומי, תוך שמירה על זכותם של ילדים ובני נוער לגדול ולהתפתח בסביבה בטוחה ובריאה. בין המרכיבים עליהם התבססה התכנית, הושם דגש על בניית תכנית אסטרטגית לטווח הרחוק הכוללת הקצאת תקציבים ייעודיים והפצת מידע בדבר זכויות הילד, מתוך תקווה לשינוי מדיניות שיוביל למהפכה של ממש בתחום.

חלק מהמדינות אכן הרימו את הכפפה והוכיחו כי ניתן להפוך חזון יומרני למציאות בשטח. אחת מהן היא הולנד, בה קיימת מסורת ארוכת שנים של רכיבה על אופניים, המהווה כיום 30% מכלל התנועה בנסיעות עירוניות. הנתון המרשים הזה נתפש כמובן מאליו, אלא שלא תמיד כך היה הדבר. עד שנות ה-70' הרכיבה על אופניים בערי הולנד לא הייתה רווחת יותר מאשר במדינות אחרות, וריבוי המכוניות בדרכים העירוניות הוביל לעלייה במעורבות של ילדים בתאונות דרכים.

ההולנדים לא השלימו עם המצב שבו המרחב העירוני הפך מסוכן לילדים. המנהיגים המקומיים זכו לתמיכה ציבורית, והובילו שינוי בסדרי העדיפויות, לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. בייחוד שמו דגש על סלילת נתיבי אופניים והפחתת מהירות הנסיעה בסמוך לבתי ספר באמצעות אלמנטים פיזיים במרחב האורבני. צעדים אלו הוכיחו את עצמם תוך זמן קצר, והערים בהולנד הפכו לבטוחות יותר לילדים.

בנוסף על כך, רוב הילדים בהולנד רוכבים על אופניים החל מגיל צעיר מאוד, כחלק מתרבות מקומית וכאורח חיים מקיים ובריא.

אם ערי הולנד מראות לנו מה נעשה בעבר, הרי שערי הענק בסין מראות לנו מה צופן לנו העתיד. בעיר צ'ונגצ'ינג, שבה מתגוררים כשבעה מיליון תושבים, הוקם פרויקט HorseLand – מרחב ציבורי ענק המשלב בין אדריכלות נוף ומתקני חוץ במלאכת מחשבת כשהמטרה היא להפוך את המקום למקום שבו כל ילד וילדה יכולים לגלות את הכישרון שלהם – זה פארק שעשועים בשיטת עשו זאת בעצמכם, שכולל אמפיתיאטרון להצגות, קירות טיפוס, מגרש מיני כדורסל, יחד עם מתקנים נוספים שתוכננו בהתאם למאפייני הגובה והמשקל של ילדים, כמו נדנדות, שקי אגרוף, סולמות, מוטות מתח ועוד.

גם אצלנו – לראות את העיר מעיני הילדים

מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של תנופת תכנון ובנייה שבאה יד ביד עם גידול באוכלוסייה – שיעור הגידול הגבוה ביותר בעולם המערבי. עם יותר ויותר ילדים בנוף הישראלי, זו חובתנו לתכנן שכונות חדשות ולעצב מחדש שכונות קיימות כך שיותאמו לילדים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ילדים מהווים שליש מהאוכלוסייה ביישובים עירוניים, ומכאן הצורך בהתייחסות ממוקדת לצרכיהם.

בעיריות ברחבי הארץ פועלות ועדות ייעודיות לקידום מעמד הילד. עד כה, הוועדות הללו עסקו בעיקר בפיקוח על גני הילדים וצרכי הגיל הרך. בשנים האחרונות אנחנו עדים לפעילות מוגברת בוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות, שגם עוסקות בהיבטים של תכנון המרחב הציבורי והנגשת העיר כידידותית לילדים. זו מגמה חיובית שצריך לחזק אותה, לצד פעולות נוספות. יוזמה נוספת שפועלת בישראל בשנים האחרונות היא רשת הידע 95Urban, שבמסגרתה חוקרים, מקבלי החלטות, מתכננים ועוד מחליפים רעיונות ומפתחים תוכניות שיעזרו לערים להתייחס טוב יותר לתושבים שבגובה 95 ס"מ ומטה.

מה אפשר לעשות ברמה המקומית? הנה 5 הצעדים הראשונים בדרך להפוך לעיר טובה לילדים:

1) ניסוח של חזון עירוני כולל הדוגל בהקניית פעילויות נרחבות לילדים במרחב העירוני

2) מיפוי של פארקים וגינות לילדים והקהילות שעושות בהם שימוש

3) הצבת בטיחות הילדים בראש הפירמידה בקידום תוכניות תחבורה חדשות

4) אסטרטגיית שיתוף ציבור של ההורים והילדים בתהליכי התכנון וקבלת ההחלטות

5) ניסוח תוכנית למיתוג, שיווק והסברה של הפיכת העיר לטובה יותר עבור ילדים

 

אנחנו ב-build מאמינים שהמרחבים האורבניים שלנו צריכים להיות מזמינים יותר, בטוחים יותר ומעשירים יותר עבור ילדות וילדים. עיר צומחת היא עיר שנותנת מקום לדור העתיד שלה. לכן, בכל הפרויקטים שלנו אנחנו שמים דגש על תכנון אסטרטגי גם לקהל היעד של התושבים הצעירים ביותר בעיר, ומבינים דרך העיניים שלהם מהי הדרך הנכונה לעשות להם מקום. כדי להפוך את העיר שלכם לעיר טובה לילדים – אתם מוזמנים לדבר איתנו.