שימושים זמניים במרחב הם הפתרון לתהליכי תכנון ובנייה שהולכים ומתארכים. חשיבה מחוץ לקופסא בשילוב כלים להתערבויות בלתי פורמליות יכולים להביא לתוצאות כבר בטווח הזמן הקצר. איך עושים זאת נכון?
הנה חמשת הכללים שחשוב לזכור

שימושים זמניים הם התערבויות יצירתיות במרחב הציבורי, שנותנות ערך בטווח הזמן הקצר והבינוני. בעוד תהליכי התכנון והבנייה המסורתיים לוקחים המון זמן ועולים הרבה כסף, השימושים הזמניים זולים ומהירים יותר.

ההיגיון של שימושים זמניים טמון במשל "הפירות הנמוכים". תהליכי תכנון ובנייה מסורתיים הם כמו סולם שבעזרתו נוכל לקטוף את הפירות שנמצאים גבוה על העץ. אבל עד שנוכל להביא את הסולם, אנחנו יכולים – כבר בטווח הזמן הקצר – לקטוף מהעץ את הפירות הנמוכים. זוהי החשיבה שצוברת תאוצה בערים רבות בעולם בשנים האחרונות, ואנחנו גאים להיות בין פורצי הדרך שמקדמים את החשיבה הזו גם בישראל.

איך עושים זאת נכון? הנה חמשת הכללים, שחשוב לזכור כשאנחנו רוצים להטמיע שימושים זמניים בפרויקט.שטח מגדירים את הפרוגרמה ולא להיפך.

1) קלילות

שימושים זמניים מצריכים חשיבה יצירתית, שיכולה לקצר משמעותית את תהליכי התכנון והבנייה הקונבנציונליים. למשל, שימוש במבנים קיימים או במבנים זמניים הוא בסיס טוב להתערבות רכה, שהערך שלה מורגש כבר בטווח הזמן הקצר. במקרים כאלה גם אפשר ליהנות מהיתרונות של גמישות תכנונית שמשאירה חלון פתוח לשינויים עתידיים. דוגמא טובה לקלילות תכנונית היא המרכז המסחרי Boxpark בשכונת שורדיץ' שבלונדון – הוא הורכב ממכולות שניתנות לפירוק והרכב בקלות יחסית בשנת 2011, ואף לפרויקט מוצלח עד כדי כך שהועתק לשני מקומות נוספים בעיר.

2) פלטפורמה לעתיד

השימושים הזמניים יכולים לשרת את הפרויקט ארוך הטווח ולהוות לו בסיס באמצעות "נסיינות עירונית". למשל, אם השטח מתוכנן להפוך לשכונת מגורים שיהיו בה הרבה משפחות כשימוש מוביל, הגיוני ליצור שימושים זמניים שיתאימו לילדים. אם השימוש הזמני יהיה בגדר הצלחה, זו תהיה קריאת כיוון ברורה לדינאמיקה העירונית של הפרויקט הקבוע.

3) מלמטה למעלה

מתחם הולצמרקט שבמרכז ברלין שימש בעבר את תעשיית העץ המקומית. במרוצת השנים הוא ננטש כמעט לחלוטין. העירייה שאפה לפנות את השטח לטובת שכונת מגורים חדשה. אולם, תהליכי התכנון והבנייה התמשכו. בינתיים, קהילה של אמנים החלה להפיח חיים חדשים במקום. הם הצליחו לממש את הפוטנציאל שהיה להולצמרקט באופן כמעט ספונטני, וליצור בו שימושים זמניים כמו חללי עבודה לאמנים וחדרי חזרות למוזיקאים. האופי של המקום התגבש מחדש כמרחב שמוקדש לתרבות שוליים, ועם הזמן, הזמני הפך לקבוע – והעירייה החלה לתמוך בקהילה המקומית. מהדוגמא הזו ניתן לראות שנכון לאפשר לקהילה המקומית להתגבש בעצמה ולפעול באופן אורגני, ומתוך האופי המיוחד לה יוגדר המרחב.

4) ערך לקהילות

כל מקום יכול לייצר ערך עבור האנשים הפוקדים אותו, ולעתים הוא יכול לייצר ערכים שונים לאנשים שונים. קחו לדוגמא את בלגרד, בירת סרביה. צורת החשיבה על שימושים זמניים הולידה את הרעיון להשמיש בית דפוס נטוש בשולי העיר. קבוצות של אנשי תרבות מצאו להן בית חדש ליצור בו, וגם להעלות בו מופעי מוזיקה והצגות תיאטרון. בזכות ההתעניינות המחודשת במקום, ארגון אונסק"ו אפילו הכיר בו כאתר מורשת עולמית. ביקום מקביל, העירייה הייתה מוכרת את הנכס למרבה במחיר, ומחמיצה את ההזדמנות ההיסטורית לקבל מרכז תרבות, מוקד משיכה תיירותי ואתר היסטורי – והכל במקום אחד, שגם תושבי העיר וגם תיירים יכולים ליהנות ממנו.

5) קיימות

שימושים זמניים הם גם פתרון מהיר יותר, וגם פתרון אקולוגי יותר. כשאנחנו משתמשים במה שיש בשטח, מן המוכן, אנחנו חוסכים פעמיים – גם לא צריך להשקיע בפינוי פסולת, וגם לא צריך להשקיע ברכישה של חומרים חדשים. עיריית אמסטרדם נקטה בקו מחשבה בפיתוח המזח הצפוני בעיר. לאחר שהשכילה לזנוח בצד תוכניות מרחיקות לכת, נולד במקום מעין כפר של יזמים חברתיים בתחום הקלינטק. הסירות הישנות שננטשו בשטח, והיו מיועדות לגריטה, הוסבו לחללי עבודה ומעבדות של נסיינות אקולוגית. זכרו, המבנים והשטח מגדירים את הפרוגרמה ולא להיפך.

גם כאן בישראל

אנחנו ב-Build גאים להיות בין פורצי הדרך שמטמיעים את אסטרטגיית השימושים הזמניים בפרויקטים שונים ברחבי הארץ. הנה כמה מהם –

שדה התעופה אילת חילק את העיר לשניים מאז החל בפעילותו בשנות ה-50'. כחלק מתוכנית מהפכנית, שליוותה את סגירת שדה התעופה, הובילה העירייה יחד עם הצוות תהליך של חשיבה מחוץ לקופסא לטובת ניצול המרחב שהתפנה בטווח הזמן הקצר. טרמינל הנוסעים יוסב למרכז חדשנות עירוני, כמבנה מקורה ורב-תכליתי לעולמות החדשנות. לצידו יפעל באזור ששימש להמראות ונחיתות פארק חיצוני (AIRPORT LIVE) שיארח פסטיבלים ושימושי פנאי מגוונים.

בית ספר הבשור במועצה האזורית אשכול היה מבנה נטוש שחיפש ייעוד חדש. תוך חיבור לקהילת האמנים המקומית "הגילדה", המבנה הוסב לבית אמנים כשחללים שונים משמשים למטרות שונות. חלק מהכיתות הוסבו לחללי סטודיו עבור אמני הקהילה, והרכבה של מדפי עץ בחצר הפנימית של המבנה אפשרה את הקמתה של ספרייה. פינות ישיבה מזמינות, עבודות אמנות במרחב הציבורי וגינון פשוט יצרו כר פורה להמשך ההתפתחות של בית האמנים החדש.

"פארק התחנה" בתל אביב מורכב ממספר מבנים ששימשו בעבר את מוזיאון צה"ל. בימים אלה מבוצעת תוכנית להשמשת המבנים הללו בכלי תכנון טקטיים ובהתערבויות רכות. מטרת הפרויקט היא גם ליצור רצף אורבני, בין העיר לים, ובין תל אביב ליפו, תוך העצמת הקהילות המקומיות והנחת היסודות להתפתחות העתידית של המקום.

הזמנה לחשיבה

בפרויקטים עירוניים משני חיים חשוב גם לקטוף "הפירות הנמוכים" – כדי שהתושבות והתושבים יוכלו לקבל ערך מיידי מהפרויקט שיוצא לדרך. אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר כדי לשמוע עוד על שימושים זמניים, ואיך הם יכולים להזניק את הפרויקט העירוני שלכם לגבהים חדשים.