מהלך לשילוב הקהילה בתכנון שיקום נחל הדס – רצועת טבע עירוני בלב העיר

האתגר
שיקום נחל הדס בהוד השרון הציב שורה של אתגרים משמעותיים – סביבתיים, מוסדיים וקהילתיים. מבחינה אקולוגית, הנחל סבל לאורך השנים מהזנחה, הזרמות ביוב, השלכת פסולת, פלישות בנייה לא חוקיות וצמחייה פולשנית – כולם פגעו באיכות המים ובבתי הגידול הטבעיים. מבחינה תכנונית, תוואי הנחל מאופיין בקטעים מבוטנים, שיפועים תלולים, ומעברים מוגבלים – מה שמקשה על תכנון נגישות בטוחה וקשר רציף בין חלקי העיר.
המורכבות מתעצמת בשל ריבוי גורמים המעורבים באחריות לנחל: תוואי הזרימה עובר בין תחומי שיפוט של רשויות שונות, מה שמחייב תיאום מוסדי מדויק על מנת להבטיח שהשיקום ייעשה באופן הוליסטי ולא מקומי בלבד.
מהצד החברתי, הנחל ממוקם בשולי שכונת גיל עמל – אזור שחש עצמו לעיתים מוזנח. בתחילת הדרך זוהתה תחושת חוסר אמון מצד התושבים כלפי העירייה והיכולת להביא לשינוי ממשי. שיקום פיזי של הנחל, כך התברר, מחייב גם "שיקום של אמון" – תהליך עמוק של בניית קשרים, יצירת אמינות הדדית, ומתן מקום לקולות מהשטח כחלק בלתי נפרד מהתכנון.
מה עשינו?
-
הופץ שאלון דיגיטלי והתקיים מפגש שולחנות עגולים.
-
נאספו תובנות על חוויית השימוש בנחל, תפיסות כלפיו ודגשים לעתיד.
-
גובש דוח מסכם עם מיפוי אתגרים, הזדמנויות ורעיונות לשיקום.
האימפקט
- התקבלו תובנות משמעותיות מהקהילה שיסייעו בתכנון הפרויקט.
- זוהתה נכונות לשותפות קהילתית ארוכת טווח בתחזוקה ושימור.
- נבנה בסיס להמשך שיח פתוח ומעורב בתכנון מרחבים טבעיים בעיר.
- הודגש הצורך במדיניות תחזוקה, חינוך סביבתי וקשר בין קהילה לסביבה.
int(166)