AR, VR, AV ועוד ראשי תיבות מבלבלים באנגלית הם חזית הטכנולוגיה כיום ואט-אט הם נכנסים לנו לכל תחומי החיים. כדאי להכיר מושגים אלו שכן אלו יובילו בשנים הקרובות את הקשר בין המציאות לבין העולם הוירטואלי וימשיכו לסמן מגמה אחת ברורה – טשטוש הגבולות ביניהם.

אז כדי שנדע לנווט בין מושג אחד למשנהו, אולי כדאי להתחיל במינוח פשוט בעברית של אלו:

• (AR) Augmented Reality – מציאות רבודה
• (VR) Virtual Reality – מציאות וירטואלית
• (AV) Augmented Virtuality – וירטואליות רבודה

בשנים האחרונות המונח חכם נהיה שגור בשפתינו – טלפון חכם, טלווזיה חכמה, בית חכם, לוח חכם, עיר חכמה. הטלפון החכם עוזר לנו לתקשר בתצורות שונות, יותר מאשר רק ביצוע שיחה טלפונית ומשרת אותנו כמו מחשב שנמצא בכיף ידינו. הטלוויזיה החכמה מאפשרת לנו לצפות באינספור תכנים באמצעות יישומים שונים לצד שימושים אחרים של פנאי, מוזיקה ומשחק. הבית החכם הוא כינוי למכשירים שונים, שנמצאים כבר כמעט בכל בית כמו שואב אבק רובוטי,  או דוד למים חמים שמופעל מהטלפון. הטכנולוגיה כאן כדי להישאר – וזה רק קצה הקרחון.

המטאברס אולי נשמע לחלקנו כמו שם של משחק או חזון הזוי שמארק צוקרברג וחברת פייסבוק השיקו לעולם לפני שנתיים, אך המונח מתייחס במהותו לשלב הבא של רשת האינטרנט – שתהיה מורכבת ממרחבים חברתיים וירטואלים, המרכיבים יקום וירטואלי של ממש. ועידות וידאו, NFT, מטבעות קריפטוגרפיים ומשחקים כמו "Pokemon Go" או "פורטנייט" מסמנים את תחילת הדרך של אותו שלב שהולך ומתפתח מיום ליום.

משקפי ה-VR אינם משמשים רק בני נוער למשחקים אלא מאפשרים לנו להיכנס למציאות וירטואלית לצורך שימושים שונים כבר כיום. משקפי ה-VR עוזרים לרופאים ואנשי מקצועות הבריאות לדמות מצבים רפואיים מורכבים ומאתגרים ובכך ללמוד כיצד לפעול בצורה נכונה, מדויקת ויעילה שתבטיח את בריאותו ורווחתו של המטופל. אלו עוזרים לרופאי ואנשי מקצועות בריאות הנפש ליצור מצבים איתם המטופלים מתמודדים ובכך להפחית חרדה, לחץ והתמכרות, לצד פיתוח יכולות התמודדות שונות. משקפיים אלו מאפשרים לכלכלות מבוססות תיירות לייצר סביבה וירטואלית של המרחב ולפתח תחום חדש ושלם של "תיירות וירטואלית". אלו גם עוזרים לזוגות מאורסים להחליט איך להתחתן – בבחירת המקום, הזמן והאווירה.

ה-AR גם הוא נוכח מאוד בהשפעתו. באדריכלות, עיצוב פנים, ובתכנון מודלי תשתיות מורכבים נעזרים בהדמיות וירטואליות שמאפשרות לבעלי המקצוע לתכנן בצורה מיטבית יותר, בטוחה יותר ובהתאם לרצון הלקוחות. בתחום הקמעונאות והמסחר, רשתות וחנויות רבות מאפשרות "מדידה וירטואלית" של בגדים, ריהוט ועוד על הגוף או על חלל מסוים. דוגמאות נוספות ניתן לראות בהיבטים צבאיים, ישנן קסדות לטייסים המאפשרות תצוגה עילית על גבי תמונת העולם החיצונית של נתונים נחוצים לרבות מהירות, גובה, זווית במרחב וכדומה. בתחום התיירות, כל אחד מאיתנו יכול באמצעות פעולה פשוטה של הטלפון לצלם פסל, מבנה או אתר כלשהו ולקבל עליו מידע נוסף.

העיר

ערים תמיד היו יותר מאשר רק המרחב הפיזי שלהן, יותר מאשר רק בניינים, כבישים, ומרחבים ירוקים. גם בממד הווירטואלי – העיר מצליחה להיות הרבה יותר מזה. תחומי התכנון העירוני והנדסת תשתיות נעזר באמצעים וירטואליים של מדידה, יצירת מודלים מורכבים וגם הדמיה של תוצאות התכנון במהלך הליך התכנון. אלו עוזרים לאנשי מקצועות התכנון – למתכננים העירוניים, למהנדסי התנועה, למהנדסי תשתיות, לאדריכלים, אדריכלי הנוף ועוד לייצור תכנון חכם יותר, גמיש יותר ונגיש יותר. כך לדוגמא, סטרטאפ בשם InCitu מאפשר לכל אדם לראות כיצד המרחב ייראה בעתיד לאור תכניות בנייה צפויות "בהתלבשות" על המרחב, מתוך מכשיר הטלפון החכם שלו. אך תחום התכנון אינו לבדו, וערים בעצמן נכנסות לעובי הקורה בממד הוירטואלי. בינואר 2023, עיר הבירה של דרום קוריאה, סיאול, השיקה את העיר הוירטואלית של סיאול שמאפשרת לתושבי העיר לקבל שירותי עירייה ומענה לשאלות, להיות שותפים בתהליכי ייעוץ של העירייה, לתמוך בעסקים מקומיים ולרכוש מהם ולקרוא ספרים בספרייה הציבורית הוירטואלית של העיר. נראה כי מעל 40 ערים נוספות בעולם, מדנוור בארה"ב ועד אדיס אבבה באתיופיה, מגששות בנבכי המציאות הוירטואלית. כל אחת מהערים רואה אפשרויות שונות ומגוונות במטאברס.

אחרי 11 שנים של ריביות עולמיות אפסיות, הון זול וצמיחה כלכלית, פגעה הקורונה בכלכלה העולמית ושיבשה את הצריכה הפרטית, שוק העבודה ושרשרת האספקה העולמית. הפלישה של רוסיה לאוקראינה הובילה לשיבוש נוסף של שוק האנרגיה העולמי, לעלייה במחירי האנרגיה ועלויות ייצור האנרגיה – מה שגרר אינפלציה נוספת, במיוחד במדינות מערב אירופה אשר היו תלויות בגז הרוסי ובראשן גרמניה. השילוב בין אינפלציה גבוהה והעלייה בריבית, לצד קושי של מערכת האספקה העולמית לחזור לתלם וגדילה בעלויות המימון להשקעות, מייצר חשש להאטה בצמיחה העולמית ואף למיתון בחלק מהמדינות שבהן האינפלציה גבוהה במיוחד.

עלייה באינפלציה, האטה בצמיחה וחשש למיתון

השיבושים שנוצרו בזמני הסגרים של הקורונה יצרו אפקט עם "ריסון פנימי" – כלומר הסגרים הממושכים השאירו אנשים בביתם מבלי יכולת לעבוד או לצרוך. היעדר ידיים עובדות הוביל לפגיעה בשרשרת האספקה העולמית ובראשה הפגיעה במערכת השינוע העולמית שכוללת שינוע חומרי גלם, שינוע מוצרי הביניים ושינוע המוצרים לצרכני הקצה; גם היצרנים שאחראים על הפקת חומרי הגלם, עיבודם, הפיכתם למוצרים מורכבים יותר, הקמת קווי ההרכבה ובסוף השרשרת, נקודות המכירה שנותרו סגורות נפגעו. אל מול נקודות המכירה הסגורות והצמצום ביכולת ההשתכרות של העובדים, חל קיטון משמעותי בביקוש למוצרים מסוימים, שכן ההון שביכולתו לקנות מוצרים אלה הצטמצם.

לאחר שהסגרים פחתו באופן משמעותי ואנשים חזרו לעבודה, חלה עליה משמעותית בהיקפי הצריכה, במיוחד כי משקי הבית הקטינו מאד את ההוצאות שלהם במהלך הסגרים ונוצר להם הון פנוי. עם זאת, קווי הייצור ושרשרת האספקה העולמית לא חזרו לתפקוד מלא ונוצר פער בין ההיצע לביקוש, פער אשר תורגם לעליה במחירים ואיתה האינפלציה. בנוסף, במהלך הקורונה חלק מהמדינות קידמו תוכניות לייצוב וחיזוק הכלכלה אשר כללו הזרמה של כספים רבים לשווקים המקומיים שלהן. הזרמת כספים זו הגדילה את כמות הכסף בשווקים, כאשר רק חלקו הופנה לצריכה והשקעות, מצב שהוביל לאינפלציה. תהליכים אלה לא התרחשו באותה עוצמה בכל המדינות, אך ברמה המצרפית העולמית, האינפלציה הביאה לעלייה במחירים גם במדינות שלא נפגעו במידה רבה מההתייקרות במשק המקומי.

בפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה, מהלך שגרר תגובת נגד מצד מדינות העולם המערבי בדמות עיצומים כלכליים. חלק ממדינות אירופה היו תלויות באספקת הגז מרוסיה ועיצומים אלה חייבו אותן למצוא מקורות גז אחרים, מה שהוביל לגידול בביקוש מול מקורות אלה ועלייה במחירים, אשר שיאה התרחש באוגוסט 2022. עליה במחירי הגז הובילה לעלייה בעלויות הייצור והמחיה במדינות אלה, ואיתה עליית מחירים של מוצרים נוספים, שתדלקה את האינפלציה באותן מדינות.

העלייה באינפלציה העולמית מובילה את הבנקים המרכזיים להעלות ריבית, הכלי המוניטרי המקובל להתמודדות עם אינפלציה גבוהה, על מנת לרסן את קצב האינפלציה לתוך הטווח המקובל של 1%-3% בשנה. עליית הריבית לצד עלייה במחירים מובילה לצמצום ההוצאות במספר מישורים צמצום הוצאות מתוך ההכנסה פנויה, הקטנת היקף ההלוואות שנוטלים משקי הבית והעסקים לאור עליית עלויות המימון, וכן בגלל היתרון הגדל של חסכון. עם זאת, עליות הריבית ועלויות המימון מובילות גם לצמצום השקעות בפיתוח של המגזר הפרטי ובמניות בבורסה, בדגש על גיוס הון בדרך של הנפקת איגרות חוב. צמצום בהוצאות הפיתוח לאורך זמן מוביל להאטה במשק עקב צמצום השקעות מייצרות צמיחה.

החשש הנוכחי בקרב כלכלנים במדינות המפותחות הוא שצמצום בצמיחה יוביל למיתון עולמי, במיוחד במדינות כמו ארה"ב ומדינות אירופאיות מובילות. חשש זה נובע בין היתר בגלל התחזיות שהאינפלציה העולמית לא תחזור לרמתה הנומינלית של 3% לפני שנת 2028, מצב אשר מצביע על ריביות תואמות ברמה שתקשה על הצמיחה במדינות אלה.

האינפלציה בישראל הרימה את ראשה בהיקף נמוך מזה שהתרחש באירופה ובמדינות המפותחות. ניהול הסגרים וחזרתו של המשק לפעילות מלאה תוך שנה מתחילת הקרונה, העובדה שהמדינה התנהלה עם תקציב של ממשלת מעבר, ללא עדכון מרכיבים רבים בתקציב או אפשרות להגדיל באופן משמעותי את ההוצאה, כמו גם חוסר תלות של משק האנרגיה הישראלי במחירי הגז בעולם, הגנו על המשק הישראל מפני עליות המחירים החדות שהתרחשו במדינות ה-OECD. עם זאת, עליית המחירים העולמית התגלגלה לפתחו של המשק הישראל דרך עליית מחירי היבוא של מוצרים וחומרי גלם שאינם מיוצרים בישראל. עליית המחירים הובילה בצידה גם לעליית הריבית וצינון ההשקעות העתידיות בתחומים רבים, ביניהם שוק הבניה למגורים ולנדל"ן המניב.

העיר

אינפלציה גבוהה וצמצום השקעות צפויים להשפיע על הערים במספר מישורים:

1. צמצום בהתחלות בניה ודחייה בהתחלת פרויקטים שאושרו – עליה בעלויות המימון הובילו יזמים רבים לצמצם את היקף גיוס הכספים בכדי להתמודד עם עליית הריבית על החובות הקיימים שלהם. במקביל, יזמים שוקלים פעמיים אם להיכנס לפרויקטים, גם אם אלה כבר אושרו לביצוע.
2. פגיעה ביוזמות דיור להשכרה – שוק הדיור להשכרה מוסדית מתנהג באופן דומה לשוק הנדל"ן המניב ולכן מושפע רבות מהריבית במשק אשר משפיעה על התשואה של הפרויקט. רמות הריביות הנוכחיות מובילות לכך שפרויקטים להשכרה נחשבים הפסדיים.
3. פגיעה בתפקוד הכלכלה העירונית בעקבות הגירה – העלייה ביוקר המחיה אשר מחייבת את משקי הבית לצמצם את הוצאותיהם, עלולה להוביל להגירה של משקי בית מערים יקרות לערים יותר זולות, כאשר החלל הנוצר בעקבות ההגירה יתמלא באיטיות ויפגע בתפקוד הכלכלי של הערים שנעזבות.
4. צמצום פתיחה של עסקים חדשים – באופן מסורתי, מידי שנה נפתחים בישראל עשרות אלפי עסקים חדשים, לצד עשרות אלפי עסקים שנסגרים. באופן חריג, ובצל מגפת הקורונה, בשנים 2020 ו-2021 נסגרו יותר עסקים מאשר נפתחו חדשים. בדומה לשנים אלה, קיים חשש כי העלייה המתמשכת באינפלציה וסביבת הריבית הגבוהה עלולים להוביל לקיטון במספר העסקים בישראל ואיתו צמצום בהיקף המשרות, בשכר ובתחרות.
5. צמצום הוצאות ממשלתיות – עלייה בהוצאות הגיוס של הממשלה ועלויות המימון של החוב הלאומי יובילו לצמצומים בתקציב המדינה וקיים סיכון שצמצום זה יתורגם לצמצום בהשקעות הממשלתיות במגזר העסקי וברשויות המקומיות. צמצום זה יתורגם להיחלשות של המגזר העסקי והרשויות המקומיות, שיילך ויגבר עם העלייה בנטל ההוצאות על הרשויות ממקורותיהן העצמיים – או צמצום בהוצאה על שירותים לתושבים. בשני המקרים הרשויות והתושבים יפגעו.

הם מהווים 2.5 מיליארד מתושבי הכדור, המבוגרים שביניהם כבר נכנסו לשוק העבודה והצעירים שביניהם עוד מנסים לסיים את התיכון כשמגפות ומלחמות ממשיכות להפריע להם בדרך. כלכלנים צופים להם עתיד כלכלי מזהיר, אבל הרבה מהם כלל לא מאמינים בדבר הזה שנקרא "עבודה". הם מוגדרים כ"דור הבודד" אבל הם מחוברים 24/7, הם עצמאיים אבל לא מוציאים רישיון נהיגה. מי ומה הם בני דור ה-Z וכיצד העיר נערכת לקראתם?

דור ה-Z כולל אנשים שנולדו בין שנת 1995 לשנת 2010 (בני  14-29 כיום), והדבר המרכזי שמאפיין אותם הוא החיים הדיגיטליים שלהם. הם נולדו אחרי שהמציאו את האינטרנט, אחרי שאפל ונטפליקס נוסדו, והתבגרו כשפייסבוק כבר יצאה מהאופנה. זה הדור הראשון שגדל באמת בעידן הדיגיטלי.

לאחר שגדלו עם טכנולוגיה בהישג ידם, הם בעלי שליטה דיגיטלית מולדת ונשענים במידה רבה על פלטפורמות דיגיטליות לתקשורת, למידה ובידור. מגפת הקורונה אף חיזקה את המגמה כששלחה אותם ללמוד בזום והפכה את מרבית התקשורת לתקשורת און-ליין.

המחוברות הדיגיטלית, התפתחות האינטרנט ומהפכת המידע, הפכו אותם לעצמאיים, לאוטו-דידקטיים וליצורים סתגלתניים המסוגלים להתמודד בקלות יחסית עם מציאות משתנה ועם התפתחויות טכנולוגיות. כששואלים אותם על לימודים ועבודה, הנושאים המרכזיים שאמורים להעסיק את בני הגילאים הללו, מוצאים שזה לא מאוד מעניין אותם.

במהלך שנת 2023 ערכה חברת fiverr סקר, ובו 40% מהמשיבים ענו כי הם לא חושבים שתואר מאוניברסיטה נדרש בכדי לפתח קריירה מצליחה, ו-40% מהמשיבים מעדיפים לעבוד כפרילנסרים או עצמאיים במקום כשכירים. במקום לעבוד בפורמט הישן של 9 בבוקר עד 18 בערב, הם מעדיפים לעבודה בזמן שהם מטיילים בעולם ומממשים את התשוקות שלהם. רק 25% מהמשיבים העדיפו לעבוד קשה בשביל שכר גבוה יותר.

בתור דור דיגיטלי, הם חשופים מאוד לכל מה שקורה בעולם, לומדים וסופגים רעיונות מתוכן וממשפיענים הנמצאים מעבר לים, ותפיסות ודעות עוברות מהעולם המערבי למדינות מתפתחות, כך שדור ה-Z הופך גלובלי יותר ופרוגרסיבי יותר. הדבר בא לידי ביטוי בתפיסות עולם ליברליות יותר, באימוץ גישות פתוחות בכל מה שקשור לנטיות מיניות ולמבנה התא המשפחתי. כך למשל, 48% מהנשאלים בסקר של מכון המחקר PEW, העידו כי הם תומכים בנישואים חד-מיניים, באימוץ זהויות אינדיבידואליות והתרחקות מנורמות מסורתיות המגבילות את תחושת החופש שלהם. במציאות שבה אחד מכל שלושה מבני דור ה-Z גדל במשפחה עם הורה יחידני, אפשר להבין את התמיכה שלהם בהורות יחידנית וברווקות מאוחרת.

על אף כל אלה, לא ניתן לבודד את מאפייני הדור ממאפייני הגיל, ויכול להיות שככל שדור ה-Z יתבגר, אנחנו נראה שהעדפותיו ומאפייניו הופכים דומים יותר ויותר למאפייני הדורות הקודמים. בינתיים, על פי נתוני הלמ"ס משנת 2021, בני דור ה-Z מהווים כ-21% מתושבי מדינת ישראל והם מייצרים לעצמם מציאות חיים שונה מכל מה שהכרנו בעבר. אז איך העיר נערכת לקראתם?

העיר

ההבדלים הבין דוריים בתחומי חיים רבים כל כך משפיעים גם על ערים, כאשר בני ובנות דור ה-Z מציבים שורה של העדפות וצרכים שלא בהכרח זכו בעבר למענה ממתכנני הערים וקובעי המדיניות  העירוניים. היכרות עם העדפות אלה יכולה להיות התחלה טובה בדרך להתאמת הערים שלנו גם לאוכלוסייה זו וצרכיה:

1. תשתית טכנולוגית: עם הזיקה שלהם לקישוריות דיגיטלית, Gen Z מצפה שלערים ואזורי המגורים תהיה תשתית טכנולוגית חזקה. זה כולל גישה לאינטרנט מהיר, פתרונות עיר חכמה, הזדמנויות לעבודה מרחוק וחינוך מבוסס טכנולוגיה ולא מבוסס היסטוריה.
2. דיור קומפקטי, זול וגמיש: בהתחשב באילוצים הפיננסיים ועלויות המחיה הגדלות, הביקוש לאפשרויות דיור בר השגה בערים עולה בקרב בני דור ה-Z. חללי מגורים משותפים, מיקרו-דירות ודגמי דיור חדשניים וגמישים יכולים לעזור לעמוד בביקוש הזה.
3. העיר כמרחב המחייה המרכזי- כפי שניתן להבין, דור ה-Z לא ממהר להיכנס למסגרות כמו מוסדות לימוד ומשרדי עבודה, כך שהם מבלים פחות ופחות בחברת אנשים. זאת יחד עם יוקר המחיה והביקוש לדירות קטנות מצמצם את שטח המחייה שלהם והופך אותם לבודדים יותר. תכנון של מרחבים פתוחים קרוב לבית, שכונות מעורבות, חללי עבודה משותפים, ושירותי פנאי והתפתחות אישית יספקו חוויה אורבנית תוססת שבה חיים, עבודה ובילוי משתלבים בצורה חלקה וייצרו הזדמנויות למפגשים ולמסגרות חברתיות בחיים חסרי מסגרות פורמליות.

במשך מאות השנים האחרונות, תהליכי הגלובליזציה התרחבו לכל תחומי החיים ובעשרות השנים האחרונות נראה כי הגלובליזציה הגיעה לשיאים חדשים, זאת בעקבות גורמים ונסיבות שונות לרבות הקמת האיחוד האירופי, התרחבותם של תאגידי העל, השפעתן של הרשתות החברתיות על חיינו והוזלה משמעותית של ייצור ושינוע של סחר ממקום אחד למשנהו.

בשל כך, מדינות קשרו קשרי מסחר ענפים זה עם זה, חתמו על הסכמי סחר משמעותיים והתמקדו ביתרון היחסי הכלכלי שלהם – בין אם באמצעות משאבי הטבע שעמדו לרשותן, כוח עבודה זול או יצירת  סביבת עבודה טכנלוגיות וחדשנית בעולם המשתנה. שדות התעופה, הנמלים הימיים וציים של משאיות הם המנוע מאחורי הסחר העולמי – הייבוא והייצוא של מדינות העולם שבר שיאים כספיים, ומדינות שונות היו תלויות זו בזו במוצרים רבים, ובעיקר באנרגיה ומזון.

בפברואר 2022, עת פלשה רוסיה לאוקראינה והחלה מלחמה, אותם מאפייני גלובליזציה של אי-עצמאות השווקים הכלכליים, במיוחד בתחומי האנרגיה והמזון, עמדו למבחן. לפני המלחמה, רוסיה ואוקראינה היו למקור אדיר של גז ושל חיטה לרבות ממדינות העולם. כפי שניתן לראות בתרשים המופיע בגלריה למטה, בעוד שבתחילת 2019 כ-50% מהגז שיובא לאיחוד האירופי היה מרוסיה, בנובמבר 2022 רק כ-13% מהגז שיובא היה מרוסיה. החודשים הראשונים של המלחמה לוו בדיון ציבורי ער בשאלה כיצד ייראה "החורף הבא" (חורף 2023), התקופה בשנה שבה צריכת הגז היא הגבוהה ביותר, בעיקר למטרות חימום. לדיון הזה נדרשו להתייחס ממשלות מדינות האיחוד האירופי במגוון דרכים: ייבוא גז ממדינות אחרות (בעיקר מדינות המפרץ) והשקעה חסרת תקדים ביצירת גז ממקורות אנרגיה מתחדשים בתוך האיחוד האירופי.

בהקשר מזון, לפני המלחמה רוסיה ואוקראינה ייצרו יחד כ-30% מהחיטה הנסחרת בעולם, 15% מהתירס ו-65% מאספקת זרעי החמניות. הפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה למערכת המזון העולמית להגיע לנקודת שבירה – הייצוא מאוקראינה הוגבל בשל פעולות צבאיות של רוסיה והייצוא מרוסיה הוגבל על ידי מדינות רבות בשל סנקציות כלכליות. בשל כך, מחירי החיטה עלו ואיתם גם מחירים של מוצרים רבים, וממשלות רבות ניצבו בפני אתגר משמעותי של המשך אספקת מזון סדירה ויציבה במחירים סבירים. יתר על כן, בשל עליית מחירים קיצונית ומחסור עולמי בדגנים, דשנים וחומרי גלם נוספים, נחתם ביולי 2022 הסכם בין רוסיה לאוקראינה  שיאפשר ייצוא מוסדר של אלו אל מדינות העולם.

בדיון הציבורי שנוצר במקרה המזון, רבים קראו לעסוק בתכנון עצמאותה של המדינה לספק את המזון לאזרחיה בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בעיתות חירום. לכן, מדינות רבות בחרו להשקיע ביוזמות ותכניות המעודדות חקלאות פנים וגיוון היבוא של מוצרים בסייסים אלו, שיבטיחו את קיום החוסן התזונתי שלהן אל מול אירועים ותהליכים שונים ומתפתחים בעולם.

העיר

אי-הביטחון התזונתי של מדינות רבות בשילוב שינויי האקלים המתרחשים בזמננו מאלץ ערים רבות לייצר תוכניות ייעודיות ולהשקיע תקציבים בקידום חקלאות עירונית, יצירת יערות עירוניים, פירוא (פעולה יזומה לשיקום בתי גידול טבעיים), ומעבר לנייטרליות בפליטת הפחמן על ידי שימוש באנרגיות מתחדשות.

תחום החקלאות העירונית מגיע בשנים האחרונות לפסגות חדשות ומתחוללת בו מהפכה של ממש. גינות ירק מוקמות בזו אחר זו בצמוד לבנייני מגורים ומייצרות מזון לקהילה הסובבת אותן. ערים מחלקות לתושבים עצי פרי לשתילה כחלק מעידוד החקלאות העירונית. שוק החוות האנכיות (vertical farming) צומח ונאמד ב-2021 בכ-3.1 מיליארד דולר. בשנת 2023 הגיע כבר ל-5.1 מיליארד דולר וצפוי עד שנת 2028 להיות שוק המגלגל סכום של 15 מיליארד דולר. גגות, מחסנים גדולים ומרתפים תת-קרקעיים מהווים שטח גידול ליצירת מזון. לחוות המזון האנכיות יתרונות רבים, כפי שאפשר לראות בהשוואה המופיעה בגלריית התמונות כאן למטה.

פירוא הוא אמצעי חשוב בהתמודדות עם שינויי האקלים, בשמירה על המגוון הביולוגי (biodiversity), והבטחת קיומה של שרשרת המזון בעולם החי. הפירוא משמעותו השבת הטבע ובתי הגידול למקומות שבהם הוא נהרס בשל פיתוח, חקלאות או זיהום. ערים מקדמות תוכניות המעודדות יצירת רחובות ושטחים ירוקים, לצד קנים לציפורים ועטלפים, כוורות, בריכות לדגים וחיות ימיות. בין היתר, ערים מבקשות להפוך את גגות הבניינים לשטחים אלו ובכך לנצל שטח נוסף ומשמעותי בתוך העיר. תוצאות תוכניות שונות מרחבי העולם מראות כי מינים רבים יותר של חיות אכן נצפו. יצירת יערות עירוניים באמצעות עידוד צמיחה מאסיבית של עצים ושיחים גם הוא חיוני במערכת האקולוגית. אלו מסייעים לניהול מי הנגר העירוניים ומונעים שיטפונות, מפחיתים את החום בשטח העירוני ומעודדים שימוש במי גשמים.

בנוסף לכך, ערים מבקשות להפוך להיות ניטרליות בפליטת הפחמן שלהן, בעוד כיום ערים אחריות ליותר מ-60% מפליטות הפחמן בעולם. ערים משקיעות ביצירת שבילי אופניים ועידוד הליכתיות, תחבורה ציבורית חשמלית ובוויתור על הרכב הפרטי. תכנון סולארי פאסיבי (passive solar building design) מאפשר ניצול של אנרגיית השמש לטובת קירור או חימום באופן ישיר, ללא שימוש באמצעיים טכנולוגיים. ניהול הפסולת העירונית באופן אקולוגי על ידי הגברת השימוש החוזר ועידוד מחזור מאפשר לערים לפלוט פחות פחמן.