מהפכת המידע בערים

מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, היה נוהג לומר:  In God we trust. Everyone else – bring data

("באל נשים מבטחנו. כל השאר – הביאו נתונים")

כך היינו רוצים שראשי ערים בכל העולם ינהגו כאשר הם מקבלים החלטות הרות גורל המשפיעות על חייהם של תושבים רבים. בזכות מהפכת המידע של המאה ה-21, הודות לתפוצת האינטרנט והרשתות החברתיות, יותר ערים ברחבי העולם אכן עוברות טרנספורמציה דיגיטלית. תהליך קבלת ההחלטות מתבסס יותר ויותר על בניית מאגרי מידע ועל אוסף גדול של נתונים של נתונים (Big Data, ובעברית: "נתוני עתק"). ניהול חכם מסוג זה מתברר כאמצעי יעיל וחסכוני לתפעול שוטף של העיר, תוך שיפור מתמיד של מתן השירותים לתושב.

תחבורה חכמה

דטרויט, מישיגן, ידועה גם כמקום הולדתה של המכונית המודרנית בתחילת המאה ה-20. כעת, בפתח המאה ה-21, העיר ממציאה מחדש את התחבורה העירונית. פרויקט הדגל שמוטמע בכבישי העיר נועד להפוך אותה לעיר בטיחותית יותר לכל משתמשי הדרך. מערכת של מצלמות וחיישנים אלחוטיים הותקנו לאורך 42 קילומטרים שסובבים את העיר, ונועדו לעדכן את מרכז התחבורה העירוני בזמן אמת על תקלות ותאונות דרכים. כך נראית מנהלים עיר עם מערכת תחבורה חכמה.

בעיר שיקגו אימצו כלי "ביג דאטה" לניהול תנועה. בזכות אוסף גדול של נתונים שנאספים על התנועה בנתיבי האופניים בעיר, רשות התחבורה המקומית תכננה "גל ירוק" לרוכבי אופניים, שמאפשר להם לחלוף ברצף על כל הצמתים המרומזרים של העיר. המדיניות הזו כמובן עוזרת גם בהפחתת עומסי התנועה עם המעבר הגובר של תושבים מנסיעה במכונית לרכיבה על אופניים.

דוגמא מעניינת נוספת ניתן למצוא בעיר אמסטרדם, שם חתמה העירייה לפני מספר שנים על הסכם לשיתוף נתוני התעבורה שלה עם חברת טכנולוגיה גדולה (הנתונים עוברים תהליך של אנונימיזציה על מנת לוודא שלא תהיה פגיעה בפרטיות של תושבי העיר). בתמורה, החברה מספקת לעיר אלגוריתמים להפעלה יעילה יותר של מערכת התחבורה, במטרה להקל על העומס ברחובות העיר.

לטייב את השירות

לא רק בתחבורה – שימוש בביג דאטה יכול לעשות מהפכה כמעט בכל אגף בעירייה. למשל, בעיר ברדפורד, השוכנת במחוז מערב יורקשייר שבבריטניה, התכנון העירוני מתבצע באמצעות "עיר תאומה וירטואלית". הכוונה למודל וירטואלי, שמבוסס על הנתונים הגיאוגרפיים של ברדפורד, שאליו ניתן להכניס מידע על תוכניות עתידיות כדי לראות איך העיר תיראה עם יישומן.

המודל הווירטואלי מאפשר למתכננים בברדפורד לראות את ההשפעה של תוכניות בינוי במגוון היבטים, כמו איכות האוויר, רעש, התמודדות עם שיטפונות ועומסי תנועה. בעצם, ברדפורד הווירטואלית מציעה אינספור עתידים אפשריים של פיתוח עירוני, שקברניטי העיר יכולים לבחור מהם מהו העתיד הרצוי ביותר לעיר.

בליסבון, בירת פורטוגל, ביקשו גם כן לבצע טרנספורמציה דיגיטלית, ובייחוד שאפו לנהל טוב יותר את המדיניות הסביבתית של העיר – מאיסוף פסולת ועד ניטור איכות האוויר. העירייה פיזרה חיישנים מתאימים שאוספים את הנתונים הרלוונטיים אל מאגרי מידע עירוניים, שמנוהלים על ידי מרכז תפעול ייעודי. הנתונים נאספים על ידי 10 מחלקות שונות בתוך העירייה, מעובדים ומוצלבים עם מאגרי מידע של 30 סוכנויות אחרות, כדי להציג לקברניטי העיר תמונת מצב מתעדכנת בזמן אמת.

דוגמא נוספת לטכנולוגיה שיכולה לייעל את ההתנהלות העירונית נמצאת בעיר לונג ביץ', קליפורניה. במדינה שסובלת ממקרים חוזרים של בצורת, ערים רבות אימצו תקנות להגבלת ההשקיה בגינות פרטיות, כך שתתבצע רק בשעות מסוימות. אבל כיצד אפשר לאכוף זאת? העיר התקינה מדי מים "חכמים" שמזהים השקיה לא חוקית בזמן אמת ומאפשרים לעיר לפעול ביתר יעילות. הטכנולוגיה הובילה לצמצום של 80% מבזבוזי המים של בעלי בתים בעיר.

ממשבר להזדמנות

בשנה שעברה, על רקע המשבר העולמי, ממשלת יפן הכריזה על תוכנית תמיכה ב"ערים חכמות". חמש הערים שייבחרו יזכו לסבסוד ממשלתי לטובת תמיכה בפרויקטים דיגיטליים חדשניים. בין הפרויקטים שהערים יידרשו להציע ולהוציא לפועל – מערכות ייעוץ מרחוק בתחום הבריאות, תשלום דיגיטלי ללא מגע, שימוש ברחפנים להובלת סחורות, שירותי תחבורה אוטונומיים ועוד.

תחום הערים החכמות בישראל גם כן נמצא בעלייה מתמדת. אמנם יש אתגרים באימוץ של כלי מדיניות מתחום ה"ביג דאטה", בתהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית ובניסוח חזון לעיר חכמה – אבל אלו לא צריכים להוות חסם בדרך לשיפור השירות לתושב ולהתייעלות המנגנון העירוני. כל עיר בדרכה יכולה להרוויח מרתימת הטכנולוגיה לשורותיה.

אנחנו ב-Build נציג לכם – בכתבה הבאה בסדרה – את אחת מחברות הטכנולוגיה המעניינות ביותר בתחום ה"ביג דאטה" לערים והתנהגות תושבים איתה אנו עובדים בימים אלה.
שווה לחכות!